מרכז המידע לפינוי דיירים 072-33-222-33

הסגת גבול במקרקעין

”לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל" (ספר דברים, פרק י"ט, פסוק י"ד)

ובמקום אחר – "ארור מסיג גבול רעהו" (ספר דברים, פרק כ"ז, פסוק י"ז).

עבירת הסגת הגבול מוזכרת ונידונה לא מעט במקורות העבריים, הן במקרא והן בתלמוד ובהלכה.

הסגת גבול הינה עבירה רחבת היקף, החל מהסגת גבול בעיסוק ומשלח יד וכלה בהסגת גבול במקרקעין.

במאמרנו זה נתמקד בהסגת גבול במקרקעין על פי החוק הישראלי.

ניווט מהיר

הסגת גבול במקרקעין – האיסור בחוק הישראלי

הסגת גבול במקרקעין על פי הדין הישראלי חולשת על פני חקיקות שונות.

להסגת גבול ישנה משמעות פלילית (כן, היא נחשבת לעבירה), משמעות אזרחית-נזיקית, וכן מוזכרת היא בחוק המקרקעין.

עבירת הסגת גבול על פי חוק העונשין (פלילי) – סעיף 447 לחוק העונשין

סעיף 447 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע כדלהלן:

"(א)  העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו – מאסר שנתיים:

(1)   נכנס לנכס או על פניו;

(2)   לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין.

(ב)  נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר ארבע שנים."

על פי חוק העונשין, על מנת שמסיג גבול יעבור עבירה פלילית, ראשית הוא נדרש ליסוד נפשי במעשהו.

היסוד הנפשי הנדרש בעבירה של הסגת גבול

היסוד הנפשי על פי סעיף 447 לחוק העונשין הינו – כניסה לנכס על מנת הפחדת המחזיק, העלבתו, הקנטתו או כדי לעבור עבירה.

חשוב להדגיש כי עבירה זו עשויה להתבצע אף אם המחזיק בנכס לא הוקנט, נעלב, הופחד בפועל או אם לא נעברה העבירה בסופו של דבר.

אנו בוחנים את מטרת מסיג הגבול וכוונתו בהסתברות גבוהה כי מעשהו יגרום להנ"ל.

עבירת הסגת גבול – יסוד עובדתי

בפן המעשי/ הפיזי (יסוד עובדתי) – מסיג הגבול יכול לעבור את העבירה במידה והוא נכנס לנכס (לתוכו או על פניו) או לאחר שנכנס לנכס, נשאר שם שלא כדין.

כלומר, יתכן כי אדם יכנס לנכס בהסכמה ובאופן חוקי, אך לאחר זמן מסוים וכשנתבקש לעזוב על ידי המחזיק בנכס ואינו עוזב, הופך הוא למסיג גבול.

עונשו של המסיג גבול על פי חוק העונשין

על פי סעיף 447 לחוק, במידה והתמלאו התנאים להגדרתו של מסיג הגבול ככזה, עלול הוא להישלח לשנתיים של מאסר.

החוק מוסיף כי במידה ומסיג הגבול נושא עליו נשק חם או קר – עלול הוא להישלח למאסר של 4 שנים.

מתוכן הסעיף נראה כי על מנת שמסיג הגבול יחוב במאסר של 4 שנים, אין הוא צריך לעשות שימוש בנשק ודי בנשיאתו בלבד ודינו 4 שנות מאסר.

עוולת הסגת גבול במקרקעין על פי פקודת הנזיקין

סעיף 29 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כדלהלן:

"הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון."

על פי הפקודה, מחזיק במקרקעין יכול להגיש תביעה לפיצויים נזיקיים אם נגרם לו נזק ממוני כתוצאה מהסגת הגבול למקרקעין (וזאת מלבד חיוב בדמי שימוש ראויים כפי שיבואר להלן).

התנאים לחיוב מסיג גבול בפיצוי נזיקי

כפי שפורט בסעיף, על מנת שהסגת הגבול למקרקעין תחייב בפיצוי נזיקי על פי הפקודה, לא מחייב כי תהא כניסה למקרקעין ויתכן כי מסיג הגבול יחוב גם על ידי היזק או הפרעה למקרקעין.

על פי סעיף 29 לפקודת הנזיקין, על מנת שהמחזיק במקרקעין יוכל לתבוע את מסיג הגבול בתביעה נזיקית, צריכים להתקיים 2 תנאים מצטברים:

  1. נגרם נזק ממוני למקרקעין או לכל דבר אחר כתוצאה מהסגת הגבול.
  2. הכניסה למקרקעין היתה שלא כדין.

פינוי מסיג גבול במקרקעין על פי חוק המקרקעין

חוק המקרקעין מסדיר את האפשרות לפינוי מסיג גבול ממקרקעין.

סעיף 18 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 קובע כדלהלן:

"(א) המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין.

(ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם."

עשיית דין עצמי ופינוי בכוח של מסיג גבול

על פי סעיף 18 לחוק המקרקעין, ניתן לפנות מסיג גבול ממקרקעין בהתקיים תנאים מסוימים.

  1. מחזיק במקרקעין רשאי להשתמש בכוח סביר על מנת למנוע את הסגת גבולו (בעת מעשה).
  2. מחזיק במקרקעין רשאי להשתמש בכוח סביר על מנת למנוע את שלילת שליטתו במקרקעין.
  3. במידה ומסיג הגבול תפס חזקה בקרקע, ניתן לפנות את מסיג הגבול בכוח סביר תוך 30 יום מיום שתפס את המקרקעין.

יוצא איפא שהמחוקק מתיר עשיית דין עצמי ושימוש בכוח סביר כדי למנוע הסגת גבול או כדי להחזיר את השליטה והחזקה במקרקעין.

במידה ומסיג הגבול מחזיק בקרקע למעלה משלושים יום, לא ניתן לפנותו בכוח ונדרש לפנותו באמצעות צו פינוי מבית המשפט בלבד.

פינוי מסיג גבול באמצעות תביעה לסילוק יד

פינוי של מסיג גבול שפלש למקרקעין לאחר 30 ימים מתבצע באמצעות תביעה לסילוק יד שמוגשת כנגדו.

להבדיל מהליך של תביעה לפינוי מושכר שמתנהל בסדר דין מהיר במיוחד הואיל וישנן תקנות ייחודיות להליך זה, תביעה לסילוק יד של מסיג גבול במקרקעין הינה תביעה במקרקעין שאינה מתנהלת בסדר דין מהיר אלא בסדר דין רגיל כמו כל תביעה במקרקעין והמשמעות הינה עצומה – הליך שאורך זמן רב יותר וביחס ישיר – יקר יותר.

הגדרת מחזיק במקרקעין

כאמור, מחזיק במקרקעין רשאי להפעיל כוח סביר על מנת למנוע הסגת גבול במקרקעין או להחזיר לעצמו את ההחזקה במקרקעין ממי שתופס בהם שלא כדין.

מי הוא אותו מחזיק במקרקעין? מדובר בבעל המקרקעין בלבד?

סעיף 15 לחוק המקרקעין קובע כדלהלן:

"בסימן זה, "מחזיק" – בין שהשליטה הישירה במקרקעין היא בידיו ובין שהשליטה הישירה בהם היא בידי אדם המחזיק מטעמו"

על פי סעיף 15 לחוק, מחזיק עשוי להיות כל אדם המחזיק פיזית במקרקעין או אדם אחר שולט מטעמו על המקרקעין.

לדוגמא: טבח במסעדה עשוי להיחשב "מחזיק" במטבח ככל והוא מעוניין למנוע כניסה של אנשים שאינם מורשים להיכנס למטבח בעת שהוא מחזיק בו.

סוגים של הסגת גבול במקרקעין

ניתן למנות מקרים וסוגים שונים של הסגת גבול במקרקעין ובין היתר:

  • הסגת גבול של פולשים למקרקעין פרטיים.
  • הסגת גבול של פולשים למקרקעי ציבור.
  • הסגת גבול באמצעות סימון גבול שלא במקום הנכון ובפרט באמצעות הקמת גדר שלא כדין ושלא במקום הנכון.
  • הסגת גבול בבית משותף באמצעות שימוש בלעדי ברכוש המשותף או פלישה לשטח המשותף.

סמכות מקומית בתביעה לסילוק יד בגין הסגת גבול במקרקעין

תביעה לסילוק יד ממקרקעין כנגד מסיגי גבול הינה ככל תביעה במקרקעין.

סעיף 7. (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובע כי במידה והתובענה שמוגשת הינה במקרקעין, הרי שהיא תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם נמצאים.

אשר על כן, הסמכות המקומית לתביעה לסילוק יד ממקרקעין כנגד מסיגי גבול הינה למחוז השיפוט בו מצויים המקרקעין.

סמכות עניינית בתביעה לסילוק יד כנגד הסגת גבול במקרקעין

הסמכות העניינית בתביעה לסילוק יד הינה לבית משפט השלום (ככל ולא מדובר בתביעת בעלות שאז הסמכות העניינית הינה לבית המשפט המחוזי).

יחד עם זאת, ישנו הבדל בתביעות של פינוי פולשים ממקרקעין שאכן הסמכות העניינית הינה לבית משפט השלום כאמור, למקרים של הסגת גבול בין שכנים שבהם הסמכות הינה מקבילה למפקח על הבתים המשותפים.

במקרים בהם הסגת הגבול הינה בין בני משפחה מהקרבה האמורה בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, אזי אנו מצויים בהליך של סילוק יד במשפחה שידון בבית המשפט לענייני משפחה בלבד.

הסגת גבול המקימה עילה לתביעה של דמי שימוש ראויים

מעבר לזכות הבסיסית לפינוי מסיג הגבול כמובן, ובנוסף לפיצוי נזיקי באם מסיג הגבול הזיק למקרקעין, הסגת גבול עשויה להקים לבעל נכס עילת תביעה של דמי שימוש ראויים בגין השימוש שעשה במקרקעין אליהם פלש והסיג גבול.

תביעה לדמי שימוש ראויים עשויה להיות כרוכה בתביעה לסילוק יד שמוגשת כנגד מסיג הגבול או כעילה עצמאית ונפרדת.

הואיל ודמי שימוש ראויים הינה עילה נפרדת לחלוטין מסילוק יד, מפסיקה ענפה עולה כי אין צורך לבקש פיצול סעדים במידה ולא כורכים את התביעה לדמי שימוש ראויים וניתן לתבוע בגין עילה זו באופן עצמאי גם אם לא התבקש פיצול סעדים מבית המשפט.

לסיכום:

הסגת גבול במקרקעין עשויה לעלות כדי עבירה פלילית על פי חוק העונשין שבמקרים מסוימים עשויה להקים עילה לפיצוי נזיקי.

מניסיוננו, ישנה חשיבות רבה לפעול לסילוק ידו של מסיג הגבול בהקדם האפשרי בעוד הפלישה "טרייה".

השתהות בפינוי מסיג הגבול לרוב מסבכת ומקשה על פינוי הפולש או מסיג הגבול בהמשך.

למשרדנו ניסיון רב בטיפול ופינוי מסיגי גבול לסוגיהם.

למידע נוסף וייעוץ ראשוני הנכם מוזמנים לפנות אלינו ישירות בטלפון >>> 072-3322233.

שתפו:

זקוקים לייעוץ מקצועי?

השאירו פרטים: