מרכז המידע לפינוי דיירים 072-33-222-33

תביעה לפינוי מושכר

­בשוק השכרת הדירות, בעלי בתים רבים נאלצים להתמודד עם שוכרים בעייתיים, ועם חוסר האונים הכרוך בהתמודדות עם דייר.

המקרים הנפוצים הינם סירובו של השוכר לפנות את הדירה בתום תקופת השכירות, או הפסקה פתאומית של התשלומים השוטפים מצידו (כמובן שישנם מקרים נוספים והפרות רבות העשויות להקים עילה לפינוי המושכר).

במקרים בהם נתקלים בדיירים בעיתיים, בעלי הבתים, שאינם בקיאים בחוק, סופגים נזקים כספיים עצומים ועגמת נפש רבה ככל שהזמן עובר.

רבים חוששים להיכנס להליכים משפטיים ארוכים, שיכולים להמשך חודשים, ובמקום זאת לעיתים נכנסים להתכתשות מילולית ואף פיזית עם השוכרים, מה שעלול לגרור אותם לחקירה פלילית ולתביעה אזרחית נזיקית.

הפתרון הנכון, היעיל והמהיר ביותר לפינוי השוכר כחוק הינו הגשת תביעה לפינוי מושכר שתתבאר בהמשך מאמר זה.

מאמר זה, כמו שאר מאמרי פורטל המידע, מוגשים מטעם משרדנו שליווה בעלי נכסים רבים בהליכים של פינוי שוכרים ודיירים עד להשבת החזקה על נכסיהם ופירעון של כלל חובות הדיירים כלפיהם.

ניווט מהיר

המצב המשפטי טרם קיומה של תביעה לפינוי מושכר:

המצב המשפטי ששרר עד לאחרונה לא הטיב עם בעלי הנכסים המושכרים: במקרים בהם בעל הדירה חפץ היה לפנות דייר המפר את חוזה השכירות ומסב לו נזקים כספיים, היה עליו לנקוט בהליך ארוך של תביעה משפטית במסגרת סדר הדין האזרחי הרגיל.

בתביעה זו, בית המשפט היה דן בכל העילות שיש למשכיר כנגד השוכר, מה שיוצר מעין חובה של המשכיר לטעון את כל טענותיו נגד השוכר, ולברר אותן יחד (אחרת לא יוכל לתבוע בעובר שאר הסעדים – או לבקש פיצול סעדים מבית המשפט). 

המשכיר היה תובע הן את פינוי השוכר מהמושכר והן את כל הנזקים הכספיים שנגרמים לו בשל הפרת חוזה השכירות, מה שמביא לגרירת ההליך מעבר לרצוי – פינוי מהיר ויעיל.

כאמור, אורכו של הליך זה המתנהל בסדר דין רגיל ככלל, עשוי היה לקחת משך זמן ארוך ולעתים עשוי היה להימשך על פני למעלה משנה וחצי, פרק זמן לא מבוטל. 

יש לזכור כי במקרים רבים, בתקופת ניהול התביעה, עד קבלת פסק הדין, השוכרים הבעתיים נשארו במושכר ועשויים היו להגדיל ולהעצים את נזקיו של בעל הנכס.

אם כן, ההליכים שהיו קיימים עד לאחרונה לפינוי המושכר אינם מספקים פתרון מספיק לבעיה של משכירי הדירות. משך ניהול ההליך הינו ארוך יחסית ואינו מתאים לכל אחד.

התיקון לחוק שיצר את ההליך של תביעה לפינוי מושכר (בשמו המקוצר – תפ"מ):

על מנת לפתור את הבעיה, ולספק דרך חליפית להליך מהיר ויעיל יותר לפינוי מושכר, תיקן המחוקק בשנת 2007 את החוק ויצר את מה שאנו מכירים היום – תביעה לפינוי מושכר בהליך מהיר (פרק ט"ז4 לתקנות סדר דין האזרחי), וזו אפשרות נוספת יעילה ומהירה למדי לפינוי הדיירים מהמושכר (או בשמו המקוצר – תפ"מ) .

פתרון זה הנקרא "תביעה לפינוי מושכר בסדר דין מהיר", בא לידי ביטוי  בכך שהינו נקודתי, ומציע סעד של פינוי מהיר של הדייר מהמושכר, ותו לא.

ההליך נועד לתת מענה מיידי לבעיית הפינוי של הדיירים ומתרכז בפינוי הדייר מהדירה בלבד וזאת ללא כריכה של מחלוקות נוספות, כך שאת הוויכוח הכספי ניתן לברר בתביעה כספית נפרדת.

ההליך המזורז לפינוי מושכר, מוגש כתביעה לבית המשפט בהליך מהיר.

סדרי הדין המיוחדים בתביעה לפינוי מושכר (מעודכן ע"פ הרפורמה בתקנות החדשות של סדר הדין האזרחי 2018)

ההליך מוסדר בפרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי (פרק י"ב לתקנות החדשות, תקנות 78-82). על פי התקנות, על תובע החפץ להשתמש בהליך זה, להכתיר את כתב התביעה במילים "תביעה לפינוי מושכר".

יעילותו של ההליך טמונה בכך כי כל המסמכים הנוגעים לתביעת פינוי המושכר, לרבות תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחה, יהיו מוגשים יחד עם כתב התביעה.

גם הנתבע יהיה מחויב להגיש בכתב הגנתו את כל המסמכים הנוגעים לתביעה והמצויים מצויים ברשותו, וכל זאת, לא יאוחר מ-30 יום לאחר שהומצא לו כתב התביעה. במקרה שלא הוגש כתב הגנה על ידי הנתבע, בית המשפט רשאי יהיה לתת פסק דין בהיעדר הגנה, המבוסס על כתב התביעה בלבד.

בדומה לתובענה בסדר דין מהיר, הדיון בתביעה לפינוי מושכר המוגשת בהליך המזורז הינו מהיר, ובדרך כלל מסתיים תוך יום אחד. גם כאשר ראה בית המשפט לנכון לקבוע ימי דיון נוספים, ישתדל לקבוע אותם ברציפות. בנוסף, בית המשפט ישתדל להגביל חקירות של עדים שאינן רלוונטיות או שמתארכות מעבר לנדרש.

תמצית עיקרי התקנות של תביעה לפינוי מושכר בהליך מהיר

להלן עיקר התקנות המיוחדות להליך זה של תביעה לפינוי מושכר שהינן שונות מהליכים אחרים ובפרט מתביעת פינוי בסדר דין רגיל:

המועד להגשת כתב הגנה בתביעה לפינוי מושכר –

כאמור לעיל, לנתבע יעמדו 30 ימים בלבד להגשת כתב הגנה מיום שקיבלן לידיו את אץ כתב התביעה.

לאחר מועד זה ניתן להגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה בצירוף פסיקתא לחתימתו של השופט יחד עם אסמכתא שמסירת כתב התביעה בוצעה כדין.

יש לשים לב שהמועד להגשת כתב הגנה בתביעה לפינוי מושכר הינו ייחודי להליך זה וקצר מהרגיל ועל כן לא אחת נתבעים רבים מפספסים את המועד האחרון להגשת כתב הגנה. 

נתקלנו לא אחת גם בעורכי דין שפספסו פרט זה ולא ידעו כי המודע האחרון להגשת כתב הגנה הינו בתום 30 יום מיום שהתקבל כתב התביעה לידי הנתבע בלבד. 

הגשת כתב תשובה – 

על פניו, נראה כי אין זכות אינהרנטית להגשת כתב תשובה לכתב הגנה שהוגש בתביעה לפינוי מושכר.

כך ניתן ללמוד מפרק טז4 לתקנות סדר דין האזרחי בו סוקר המחוקק את החקיקה הרלוונטית להליך זה שמתנהל בסדר דין מהיר ומהעדר אזכור הזכות להגשת כתב תשובה לכתב הגנה, ניתן ללמוד כי אין זכות טבועה להגשת כתב תשובה.
דברים מאין אלו אף סוקרו בפס"ד תא"ח 44953-09-11 (נדיר נ' יקיר כפר שיתופי בע"מ).
 
יחד עם זאת, לעתים, על מנת לברר את ההליך ולזקק את הטענות שעולות, עשוי בימ"ש להתיר הגשת כתב תשובה בהליך מהיר לפינוי מושכר. 

המועד לקיומו של דיון ההוכחות –

על פי התקנות, בתביעה לפינוי מושכר מתקיים דיון בתביעה שהוגשה לא יאוחר מ-30 יום מהמועד בו הוגש כתב ההגנה האחרון.

בהליך זה לא מתקיים קדם משפט וברובם המוחלט של התביעות לא מתקיים יותר מדיון אחד (אלא אם התביעה עוברת מהליך מהיר להליך בסדר דין רגיל כפי שיבואר בהמשך)

המועד בו ניתן פסק דין בתביעה לפינוי מושכר –

התקנות מחייבות כי פסק דין יינתן עד 14 ימים ממועד הדיון אלא אם נשיא בית המשפט אישר לתת את פסק הדין במועד מאוחר יותר.

במאמר מוסגר, ברובן הגדול של תביעות הפינוי מנסים השופטים להגיע לפסק דין מוסכם כבר במועד הדיון ולייתר את הצורך בהוכחות ובפסק דין מנומק.

הודעות צד שלישי (צד ג') –

להבדיל מהליכים אחרים, בתביעה לפינוי מושכר לא ניתן להגיש הודעות צד שלישי (צד ג') לנתבעים נוספים בהליך.

הגשת תביעות שכנגד –

בתביעה זו לא ניתן להגיש תביעה שכנגד וזאת על אף שלשוכר עשויות להיות טענות כנגד בעל הדירה (התובע), דינן של טענות אלו להתברר בהליך נפרד).

צירוף תצהיר עדות ראשית לכתב התביעה –

בתביעה לפינוי מושכר תצהיר עדות ראשית של התובע לאימות העובדות מוגש יחד עם כתב התביעה ולא לאחר מכן.

כתב תביעה שלא צורף אליו תצהיר עדות ראשית עשוי להימחק.

סוג התצהיר המצורף לכתב תביעה לפינוי מושכר –

כאן המקום לענות לרבים השואלים על סוג התצהיר המוגש בתביעות אלו.

הואיל ומדובר בתביעה המתנהלת בסדר דין מהיר, התצהיר המצורף לכתב התביעה הינו תצהיר בגצ"י (תצהיר מקוצר), אין צורך לצרף תצהיר רגיל ומפורט של כלל העובדות.

דוגמא להורדה של נוסח תצהיר תובע בגצי המצורף לכתב תביעה לפינוי מושכר >>>

גילוי מסמכים מוקדם –

בהליך זה מתקיים גילוי מסמכים מוקדם ועל כן יש לצרף את כלל המסמכים הרלוונטיים לכתב התביעה ולפרט את המסמכים הנוספים הקיימים בידי התובע.

סיכום טענות של בעלי הדין –

בהליך זה הסיכומים מתבצעים בעל פה בתום הדיון לאחר הבאת כלל ראיותיהם.

אין צורך בסיכומים בכתב לאחר מועד הדיון.

צירוף סעדים נוספים לכתב התביעה –

בתביעה לפינוי מושכר בסדר דין מהיר אין לצרף עילות נוספות מעבר לסעד של פינוי המושכר.

בהליך זה קיים פיצול סעדים מובנה ועל כן התובע יכול להגיש תביעה נוספת נפרדת כנגד השוכר ללא צורך בבקשה לפיצול סעדים מבית המשפט.

לקריאה נוספת על פיצול סעדים בהליך זה >>>

מי רשאי להגיש תביעה לפינוי מושכר?

סעיף 16 לחוק המקרקעין מגדיר מי הרשאי להגיש תביעה למסירת החזקה במקרקעין חזרה לידיו (תביעה לפינוי מושכר או תביעה לסילוק יד): 

"בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין."

מסעיף 16 לחוק עולה כי הגורמים שיכולים לתבוע פינוי הינם בעלי המקרקעין או מי שזכאי להחזיק בהם (לדוגמא: חוכר  או בר רשות).

על פניו נראה שסעיף 16 לחוק המקרקעין מדבר על מקרים בהם נדרש לסלק ידו של מחזיק במקרקעין שלא כדין (פולש או מסיג גבול), אך ניתן ללמוד ממנו (וכך גם בפרקטיקה) כי אלו הם שיכולים לתבוע גם פינוי מושכר.

ישנם מקרים רבים בהם אנשים אחרים מנהלים את הנכס בעבור בעלי המקרקעין, אלו יכולים להיות ילדיהם של אנשים מבוגרים המנהלים בעבורם את הדירה או חברות ניהול המנהלות את הנכס בעבור לקוחותיהם.

חשוב לציין שבמקרים כגון אלו, ילדיהם של בעלי הדירה או מנהלי הנכס אינם יכולים להגיש תביעה לפינוי מושכר כנגד השוכרים (היעדר יריבות מול השוכרים) והדרך הנכונה יותר הינה שבעלי הנכס ישמשו כתובעים והואיל ואינם מונחים בפרטים העובדתיים העולים בכתב התביעה, מנהלי הנכס או ילדיהם יצרפו את תצהיריהם ככאלו המונחים בפרטים העובדתיים (יש לשים לב שהתצהיר שלהם לא מחליף את תצהיר התובעים אלא בנוסף לו).

תביעה לפינוי מושכר באמצעות בעלי תפקיד 

כפי שהובהר לעיל, לא כל גורם רשאי להגיש תביעה לפינוי מושכר וזכות זו הינה לבעלי המקרקעין או מי שזכאי להחזיק בהם.
ישנן מקרים בהם בעלי המקרקעין אינם יכולים להגיש תביעה לפינוי מושכר ובמקרים כגון אלו, יכולים בעלי תפקיד מטעם בית המשפט או רשם הוצאה לפעול להגיש תביעת פינוי בשם הבעלים.
דוגמאות למקרים בהם בעלי הנכס אינם יכולים להגיש תביעה לפינוי מושכר:
חייב שיש לו נכס ושניתן צו כינוס כנגדו ויש לפעול לפינוי השוכר מהנכס, אינו יכול להגיש תביעה לפינוי מושכר לאחר שהתמנה כונס נכסים על אותו הנכס והגורם שרשאי להגיש את תביעת הפינוי  הינו כונס הנכסים.
דוגמא נוספת – אדם שנפטר והניח יורשים, במקרה בו יורשיו טרם השלימו את ירושת אביהם ברישום, הגורם שנכון שיתבע את פינוי המושכר בשם המנוח הינו מנהל העיזבון.
 
במקרים אלו, בעלי התפקיד נכנסים בנעלי בעל הנכס (החייב או הנפטר) ויכולים לפעול, לתבוע ולנהל הליך כבעל הנכס ממש הואיל "ונכנסים הם בנעליו"
 

מה ניתן לתבוע בתביעה לפינוי מושכר?

יש לזכור כי ההליך המזורז לפינוי מושכר הינו הליך ייעודי לפינוי הדייר, ולכן המשכיר לא יוכל לצרף עילות תביעה נוספות כנגד הדייר. 

ככל ויחפוץ בעל הדירה  לתבוע את הדייר בעילות נוספות (למשל, בגין החוב שהצטבר בתשלומי שכר הדירה או בגין נזקים שהשאיר השוכר בדירה), יצטרך להגיש המשכיר תביעה נוספת, לפי המסלול הראשון שצוין מעלה. 

לקריאת מאמר על אופן גביית החובות משוכר שלא משלם >>>

כאמור לעיל, תקנות סדר הדין האזרחי מדגישות כי למשכיר אין צורך לבקש מבית המשפט בקשה מיוחדת לפיצול סעדים כאשר הוא חפץ להגיש תביעה בגין עילות נוספות כנגד השוכר.

בהליך המזורז של תביעה לפינוי מושכר חלות מגבלות גם על השוכר, הוא הנתבע. על פי החוק, שוכר שנתבע בהליך מזורז לפינוי מושכר, מנוע מלהגיש תביעה שכנגד או הודעת צד שלישי, מה שמונע את הסחבות ההליך. המגבלות בחוק מובילות לכך שההליך המזורז לפינוי דייר הינו קצר יחסית, ונמשך כחודשיים.

לאחר שעמדנו על שני ההליכים האפשריים של תביעה לפינוי דייר, עשויה להישאל השאלה הבאה.

אימתי רשאי משכיר לתבוע את פינוי הדייר מהדירה?

ובכן, בשנת 2017 תוקן חוק השכירות והשאילה, במטרה להבהיר שאלות הנוגעות לחובות משכירים ושוכרים של דירות מגורים. 

באופן כללי, רשאי משכיר הדירה לבטל את חוזה השכירות ככל והדייר הפר את אחד מהסעיפים היסודיים בחוזה (למשל, אם הפסיק הדייר לשלם את תשלומי שכר הדירה או  גרם נזק לא סביר לדירה תוך כדי השימוש בה או עושה שימוש חורג בייעוד הנכס). 

בנוסף, רשאי המשכיר לתבוע את פינוי הדייר בסיום התאריך הנקוב בחוזה, ככל וזה מסרב לפנות את המושכר בתום התקופה.

ישנן עילות נוספות בהן ניתן לתבוע את השוכר לפינוי המושכר.

פירטנו את עילות הפינוי השונות העומדות לזכות המשכיר במאמר ייעודי >>>

האם ישנה חובה לשלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעה לפינוי מושכר?

על אף הדעה הרווחת כי יש לשלוח מכתב התראה טרם הגשת התביעה, אין כל חובה שבדין לשלוח מכתב התראה טרם הגשת תביעה לפינוי השוכר.
ישנם מקרים בהם נכון יהיה כי טרם הגשת התביעה, יקבל השוכר מכתב התראה המזהיר כי בכוונת המשכיר לפנותו באמצעות הגשת תביעת הפינוי במידה ולא יפנה את המושכר וזאת כדי להגיש את תביעת הפינוי בתום לב ולאחר שניתנה לשוכר האפשרות לפנות את המושכר.

מנגד, ישנם מקרים (אפשר לומר שאף רוב המקרים), בהם אין כל צורך להתחיל את ההליך במשלוח מכתב התראה ולא זו בלבד שאין בכך צורך, לעתים, שליחת מכתב ההתראה עלול לסרבל ולעכב את הפינוי שלא לצורך ועל כן, במקרים אלו מומלץ שלא לשלוח מכתב התראה טרם פינוי המושכר.

במאמר נפרד שבאתרנו, פרטנו באריכות את האופנים לשליחת מכתב התראה לשוכר >>>

באיזה בית משפט תובעים את פינוי המושכר – סמכות עניינית בתביעה לפינוי מושכר

כידוע, לכל תביעה ישנה ערכאה שלה הסמכות העניינית להידון בתביעה זו.

ישנן תביעות שהסמכות העניינית הינה סמכות ייחודית לערכאה מסוימת וישנן כאלו שהסמכות הינה מקבילה בין מספר ערכאות.

בית משפט שלום הינו בית המשפט שלו הסמכות העניינית לדון בתביעה לפינוי מושכר.

ישנם רבים הטועים לחשוב שבית הדין לשכירות הינו הערכאה לה ישנה סמכות עניינית לדון בתביעות לפינוי מושכר וזו כמובן טעות.

על אף שזה נשמע מבלבל, בית הדין לשכירות הינו הערכאה שלה הסמכות העניינית לדון בתביעות לפינוי דייר מוגן ולא לדון בתביעה לפינוי מושכר, תביעה שנידונה בבית משפט שלום רגיל כאמור.

סמכות עניינית של בית המשפט לענייני משפחה בתביעה לפינוי מושכר

סמכותה של תביעה לפינוי מושכר המוגשת כנגד בן משפחה בקרבה אותה מגדיר סעיף 1 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995, ושעילת הסכסוך בין הצדדים נוצרה עקב היותם בני משפחה, מתנהלת בבית המשפט לענייני משפחה.

במקרים של תביעה לפינוי מושכר כנגד בן משפחה על פי הקריטריונים לעיל, לבית המשפט לענייני משפחה ישנה סמכות עניינית ייחודית ועל, תביעת פינוי שהוגשה בבית משפט שלום אזרחי רגיל עשויה להימחק מחוסר סמכות עניינית.

באתרנו בארנו בהרחבה על הליך של תביעה לפינוי מושכר במשפחה >>>

העברת תביעה לפינוי מושכר להליך בסדר דין רגיל

כפי שכבר נאמר רבות, יתרונה הגדול של תביעה לפינוי מושכר – תביעה המתנהלת בסדר דין מהיר במיוחד ועל כן סדרי הדין בה שונים מאד מתביעות והליכים אחרים.

הואיל וכך, אופייה של תביעה זו, שנועדה לברר תביעות המצריכות בירור עובדתי פשוט יחסית ושעיקרי המחלוקות לא דורשות בירור מעמיק.

מסיבה זו דיון ההוכחות ככל ומתקיים הינו קצר יחסית ולכל צד ניתנות דקות ספורות לחקור האחד את רעהו.

עשויים להיות מקרים בהם עולה כי לא נכון לתביעה זו להתברר בהליך מהיר אלא בהליך בדר דין רגיל.

לבירורה של תביעה לפינוי מושכר בסדר דין רגיל ולא בסדר דין מהיר עלולות להיות סיבות רבות וביו היתר:

  • צורך מעמיק יותר בחקר העובדות ודיון מה שמשליך על דיון הוכחות ארוך מהרגיל.
  • הצורך בהוכחת העמידה בתנאי סף מוקדמים להגשת התביעה כגון הוכחות הבעלות והזיקה לנכס מטעם התובע.
  • רגישותם של הצדדים שנכון יותר שיבררו תביעה זו בסדר דין רגיל (כגון בני משפחה).

במקרים אלו ישנה סמכות לשופט היושב בדין להעביר את התביעה שתתברר בהליך בסדר דין רגיל ולא מהיר.

להעברה כזו ישנן משמעויות רבות, כגון: התארכות ההליך ועלויותיו.

בארנו במאמר ייעודי באתרנו את האפשרויות של העברת תביעה לפינוי מושכר לסדר דין רגיל >>>

תביעה לפינוי מושכר באמצעות חלק מבעלי הזכויות

ישנם לא מעט מקרים בהם ישנם מספר בעלים בנכס כאשר אחד מהם (או יותר) מעוניין לתבוע את פינוי המושכר ללא יתר השותפים במקרקעין וזאת בשל קושי טכני של צירוף כלל הבעלים לכתב התביעה כתובעים או במקרים בהם שאר הבעלים אינם מעוניינים לפנות את השוכר.
במקרים אלו עולה השאלה האם ניתן לתבוע את פינוי המושכר באמצעות חלק מבעלי הזכויות בעוד שאחרים לא זו בלבד שאינם צד להליך, הם אף מתנגדים אקטיבית לפינוי השוכר.
 
שאלה זו עלתה במספר פסקי דין, ובין היתר בפסק דין ת"א 57410-04-21 תיתי ואח' נ' תיתי ובפסק דין ת"א 15340-08 זיזובי נ' שובאש ואח'.
בפסקי דין אלו דנו המותבים בדין במשמעותו של סעיף 31 לחוק המקרקעין והגיעו למסקנה בפסקי דין אלו ובפסקי דין נוספים כי עולה באופן חד משמעי שזכותו של שותף במקרקעין לתבוע פינוי של נכס וזאת חרף התנגדותם של בעלי הזכויות האחרים.
 
 

ערעור על פסק הדין בתביעה לפינוי מושכר  

יש לשים לב כי אף לאחר פסק דין ומתן צו פינוי כנגד השוכר, ישנה עדיין אפשרות להפוך את החלטת בית המשפט ולערער על פסק הדין כל עוד הוא לא חלוט.
במידה והשוכר מעוניין לנסות ולהפוך את החלטת בית המשפט, יעמדו לרשותו 60 ימים להגיש ערעור על פסק הדין לפינוי מושכר שהתקבל כנגדו וערעור זה הינו בזכות. כלומר – ניתן להגיש ערעור זה ללא כל הליך מקדים.

ערעור על פסק הדין – סמכות עניינית ומקומית 

הסמכות העניינית לדון בערעור זה הינה כמובן של בית המשפט המחוזי והסמכות המקומית הינה בית משפט המחוזי שבתחום שיפוטו הוגשה תביעת הפינוי מלכתחילה ובאופן טבעי – מקום המקרקעין כפי שהתבאר לעיל.

הסיכויים להגשת ערעור בתביעה לפינוי מושכר

חשוב לציין – לערעור על פסק דין ישנן עלויות לא מבוטלות הכוללות שכר טרחה רב והפקדת ערובה להבטחת החזר הוצאותיו של המשיב בערעור ככל והערעור יידחה ועל כן, המקרים בהם שוכרים מערערים על פסק הדין שניתן כנגדם בתביעה לפינוי מושכר הינם מועטים ביותר ולרוב, תביעות הפינוי מוגשות לאחר שקמה עילת פינוי ברורה כנגד השוכרים.

מנתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת על הליכי פינוי מושכר בין השנים 2013-2019 עולה כי כמות הערעורים המוגשים על פסקי דין בתביעה לפינוי מושכר עומדת על כ-2% בלבד מכלל פסקי הדין.

סוג הנכסים בהם מוגשים רוב הערעורים על פסקי דין בתביעה לפינוי מושכר

ניתן לנחש כי ככל ומוגשים ערעורים כנגד פסקי דין הניתנים בתביעות לפינוי מושכר, לרוב אלו פסקי דין שעסקו בפינוי מושכר כנגד עסקים ופחות כנגד שוכרי דירות ונכסי מגורים הואיל ובעבור חלקם הגדול של העסקים, מתן פסק דין לפינוי הינו סוג של 'גזר דין מוות בעבור העסק', להבדיל מפינוי מדירת מגורים.
כמובן שכמות הערעורים המתקבלים בפועל המוגשים כנגד פסקי דין לפינוי מושכר הינה קטנה הרבה יותר כך ברמה הסטטיסטית ישנו סיכוי של 98% שכלל לא יוגש ערעור (אפשר לומר שאף 99% ככל ומדובר בדירת מגורים) ואותם 2% שכן הגישו ערעור – לרוב ערעורם נדחה.
יוצא אם כן שהסיכוי שיוגש ערעור שיתקבל לאחר מתן פס"ד לפינוי הינו זניח ביותר.  

מה קורה אם השוכר לא מפנה לאחר קבלת פסק דין בתביעה לפינוי מושכר?

בחלק מהמקרים בהם המשכיר תובע תביעה לפינוי דייר וזוכה בפסק דין לטובתו, יצטרך המשכיר להמשיך בהליך המשפטי, ככל והשוכר בכל זאת מסרב להתפנות מהדירה. 

השלב הבא, לאחר קבלת פסק הדין לפינוי המושכר, הוא פניה להוצאה לפועל. המשכיר, שזכה בתביעה, יצטרך להגיש בקשה לביצוע פסק הדין לפינוי מושכר, כנגד השוכר, הוא החייב, בעזרת טופס נקיטת הליכים – פינוי,  באחת מלשכות הוצאה לפועל הפועלת בארץ.

הליך הוצאה לפועל של פסק דין לפינוי מושכר מפורט בחוק ההוצאה לפועל. 

לאחר שהגיש המשכיר את הבקשה, וככל שהשוכר לא פינה את המושכר, תקבע לשכת הוצאה לפועל מועד לפינוי המושכר.  

ככל שהשוכר לא יפנה את המושכר עד מועד זה, מנהל לשכת הוצאה לפועל ייכנס אל הנכס במטרה לפנות את הדייר, בכפוף לכך שניתנה לדייר אזהרה קודמת על ידי לשכת הוצאה לפועל.

לקריאה בהרבה על אופן פינוי הדייר בהוצאה לפועל >>>

עיכוב הליכים בתביעה לפינוי מושכר

יש לציין כי לאחר מתן האזהרה רשאי השוכר להגיש בקשה לערעור או לעיכוב ביצוע. ככל ולא נענתה בקשת השוכר, לשכת הוצאה לפועל תחל בפינוי המושכר לפי פסק הדין שניתן בבית המשפט.

יש לשים לב כי לאחר שכבר ניתן פסק דין בתביעה לפינוי המושכר, בית המשפט יבקש עילה מספקת למתן רשות ערעור לדייר המסרב להתפנות ומבקש את עיכוב צו הפינוי. 

כך למשל, מפסיקה שניתנה לאחרונה על ידי ביהמ"ש העליון (רע"א 3099/20) עולה, כי אף מגבלות הקורונה הפתאומיות שלכאורה מקשות על דייר לצאת מהדירה אינן מהוות סיבה מספקת לעיכוב של פינוי המושכר וביצוע פסק דין של תביעה לפינוי המושכר. 

בפסק דין זה בית המשפט דחה את בקשתו של השוכר לעיכוב פינוי המושכר, והבהיר כי עיכוב פינוי מושכר צריך להיות מותנה בהפקדת סכום עירבון על ידי הדייר, על מנת להבטיח את הוצאותיו של בעל הדירה הכרוכות בהמשך שהותו של השוכר במושכר.

לסיכום:

כפי שכבר סקרנו במאמר זה, הליך לפינוי מושכר הינו הליך בו ישנם סדרי דין מיוחדים ולכן מומלץ לבצעו באמצעות עורכי דין מומחים בתחום.

על אף שהליך זה נתפס בעיניי חלק מהציבור (ואף אצל חלק מעורכי הדין) כהליך פשוט יחסית, לא אחת נתקלנו בעורכי דין שאינם בקיאים מספיק בהליך ובטענות הרלוונטיות לפינוי מושכר ועל כן גרמו לא אחת נזק ללקוחם.

אשר על כן, בחירה של עורך דין מומחה לפינוי שוכרים הינה קריטית להצלחה בהליך זה. 

על השלבים השונים וסקירה של הליך הפינוי, ניתן לקרוא במאמר ייעודי באתרנו העוסק בשלבים השונים בפינוי מושכר >>>

למידע נוסף וייעוץ פרטני, ניתן ליצור קשר ישיר עם עורך דין אילן יששכר, מחבר פורטל מידע זה בטלפון 072-3322233

שתפו:

זקוקים לייעוץ מקצועי?

השאירו פרטים:

עשוי לעניין אותך...