מרכז המידע לפינוי דיירים 072-33-222-33

תביעה לסילוק יד

באיזה שלב נדרש לפנות פולש באמצעות תביעה לסילוק יד? 

כפי שביארנו במאמר הקודם, ישנם 2 שלבים בפינוי של פולשים ומסיגי גבול:

  1. בתוך 30 ימים מיום שתפסו חזקה בנכס.
  2. לאחר 30 ימים מהיום שתפסו חזקה בנכס.

סעיף 18 לחוק המקרקעין מתיר למחזיק כדין באותם המקרקעין, לפנות את מי שתפס את המקרקעין שלא כדין, בכוח סביר ככל והוא עושה זאת בתוך 30 ימים מיום שתפס הפולש/מסיג הגבול את המקרקעין.

מעטות הפעמים שהחוק הישראלי מתיר לאזרח מן השורה עשיית דין ושימוש בכוח סביר נגד אדם אחר – פינוי פולשים ומסיגי גבול זהו אחד מהם. ושוב, ככל שלא חלפו 30 ימים מיום התפיסה באמצעות אותו הפולש.

ועדיין, הואיל וזו סיטואציה די נפיצה שעלולה להתפתח למקומות וכיוונים פחות צפויים וטובים, לרוב נכון יהיה שלא לעשות שימוש באפשרות זו שנותן לנו חוק לא לפנותו באמצעות תביעה לסילוק יד כפי שתתבאר במאמר זה.

ניווט מהיר

 כיצד נסלק את ידו של הפולש לאחר 30 ימים?

במידה וחלפו 30 ימים מיום שתפס הפולש/מסיג הגבול את המקרקעין, או במידה ובעל הנכס אינו מעוניין לעשות שימוש של פינוי בכוח לאותו הפולש, על מנת לפנותו, נדרש לפעול באמצעות הגשת תביעה לסילוק יד ממקרקעין.

תביעה זו לסילוק ידו של הפולש, שונה מתביעה לפינוי מושכר.

בעוד שתביעה לפינוי מושכר מתנהלת בסדרי דין מהירים, תביעה לסילוק יד מתנהלת בסדרי דין שונים ואיטיים יותר.

על מנת להגיש תביעה לסילוק יד, נדרש בראש ובראשונה להוכיח  כי הבעלות ו/או רשות ההחזקה בנכס הינם כדין וישנה זיקה ברורה המאפשרת לתובע לתבוע את סילוק היד של הפולש.

כיצד יש להוכיח את הזיקה לנכס על מנת להגיש תביעה לסילוק יד?

כאמור, על מנת לתבוע את סילוק ידו של הפולש ומסיג הגבול מהנכס, יש להוכיח את הזיקה לנכס בצורה הברורה ביותר.

סעיף 16 לחוק המקרקעין אומר בזו הלשון:

"בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין."

על פניו, הזכאות לדרישה למסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין נתונה ל-2 סוגי אנשים:

  1. בעל מקרקעין.
  2. מי שזכאי להחזיק בהם.

הוכחת בעלות במקרקעין זו פעולה שדי קל לקיים, נסח הטאבו של הנכס יספיק לרוב להוכיח את הבעלות במקרקעין על מנת לייצר את הזיקה הדרושה לנכס לצורך הגשת תביעה לסילוק יד.

הוכחת הזכאות להחזיק במקרקעין לעתים עלולה להיות מורכבת יותר.

זכאות להחזיק במקרקעין עשויה להיות באמצעות חוזה חכירה במידה ומעמדו של הזכאי להחזיק במקרקעין הינו חוכר.

הזכאות להחזיק במקרקעין עשויה להיות אף בדרך של שכירות, אדם שהינו בר רשות ועוד מגוון סוגים של זכאויות להחזקה כדין במקרקעין.

בכל מקרה, התנאי הבסיסי והראשוני לצורך הגשה של תביעה לסילוק יד להחזרת החזקה בנכס – הוכחת הזיקה הברורה לנכס אותו אנו מעוניינים לפנות.

האם כדי לתבוע סילוק יד, חייב להוכיח את הזיקה לנכס באמצעות בעלות או זכויות אחרות?

כאמור, הכלל הידוע הוא שעל מנת לתבוע סילוק יד מנכס, יש על המבקש לסלק את ידו של האחר להוכיח את זיקתו לנכס וזאת באמצעות בעלות או זכויות אחרות שיש לו בנכס.

על אחת כמה וכמה שאינו יכול להגיש תביע לסילוק יד מנכס עת שהוא עצמו מסיג גבול בנכס.

כך בעצם על פי ע"א 224/75 מזעקי נ' חדד בה נקבע כי מסיג גבול אינו רשאי להגיש תביעה לסילוק יד כנגד מסיג גבול אחר הואיל ואינו בעל זכויות במקרקעין.

המשמעות של הלכת עוקשי בתביעה לסילוק יד

הלכה זו היתה בתוקף עד להלכה שניתנה בעניין עוקשי.

בהלכת עוקשי (רע"א 5518/98 יוסף נ. עוקשי ואח'), ביהמ"ש דן בשוני שבין סעיף 16 לחוק המקרקעין ולבין סעיף 17 לחוק המקרקעין בו נאמר כי "המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש וכו'", המחזיק ולא בעל המקרקעין.

על כן, לאור השוני שבסעיף 17 לחוק המקרקעין, קבע בית המשפט  כי פולש או מסיג גבול יכול לדרוש את סילוק ידו של פולש מאוחר יותר ולהגיש תביעה לסילוק יד וזאת חרף היותו הוא עצמו פולש ומסיג גבול.

המשמעות של הלכה זו הינה דרמטית ופותחת את הדלת לתביעות לסילוק יד רבות שעשויות להיות מוגשות גם על ידי מי שאינם בעלי הזכויות במקרקעין.

לקריאה בהרחבה על תביעות פינוי מושכר וסילוק יד על ידי מי שאינם בעלי זכויות במקרקעין >>> 

תביעה לסילוק יד באמצעות בעלי תפקיד

כאמור, על מנת להגיש תביעה לסילוק יד, יש להוכיח כי לתובע ישנה זיקה לנכס מסוג בעלות או שהוא זכאי להחזיק בהם (אישור זכויות מחברה משכנת, רשות מקרקעי ישראל וכדומה).

כיצד אם ניתן להגיש תביעה לסילוק יד במידה ובעל הנכס אינו להגיש תביעה זו?

דוגמאות למצבים בעל הנכס אינו יכול להגיש את תביעת הפינוי:

אדם שנפטר ויורשיו טרם השלימו את ירושת עזבונו ברישום ונדרשים לסלק את ידו של פולש או מסיג גבול.

או חייב שנכס המקרקעין שלו עוקל וניתן צו כינוס כנגדו.

במקרים כגון אלו, ניתן להגיש תביעה לסילוק יד באמצעות בעלי תפקיד מאת בית המשפט או לשכת ההוצאה לפועל.

מנהל עיזבון במקרים של עיזבון מנוח או כונס נכסים במקרה בו ניתן צו כינוס כנגד נכס של חייב הינם בעלי תפקיד הנכנסים בנעלי המנוח או החייב וכלשון החוק – "ידם כידו" של המנוח או או החייב ועל כין יכולים הם להגיש תביעה לסילוק יד כנגד הפולש או מסיג הגבול המחזיק בנכס שלא כדין.

למאמר עומק בנושא של הגשת תביעות פינוי מושכר וסילוק יד באמצעות כונס נכסים או מנהל עיזבון >>>

באילו ערכאות ניתן להגיש תביעה לסילוק יד של פולש (סמכות עניינית)?

ישנן מספר ערכאות בהן ניתן להגיש תביעה לסילוק יד כאשר השוני בין הערכאות טמון לרוב בזהות הצדדים בהליך, קרי – זהות התובע והנתבע.

בין הערכאות שבהן ניתן להגיש את תביעת הפינוי וסילוק היד ולהן הסמכות העניינית לדון בתביעה:

  1. בית משפט השלום.
  2. בית המשפט לענייני משפחה.
  3. בהליך שיפוטי אצל המפקח על הבתים המשותפים.

תביעה לסילוק יד בבית משפט השלום – 

בבית משפט השלום אנו נגיש את התביעה לסילוק יד כאשר הצדדים להליך אינם בני משפחה ו/או בעלי דירות בבית משותף.

במאמר באתרנו שבו סקרנו אודות הליך של סילוק יד ממקרקעין במשפחה בארנו את סוג הקרבה המשפחתית הנדרשת על מנת שלבית משפט שלום רגיל  לא תהיה סמכות עניינית לדון בתביעה לסילוק יד כזו.

בנוגע לבעלי דירות בבית משותף – כפי שיובהר בהמשך המאמר, ניתן להגיש תביעה לסילוק יד בין בעלי דירות בבית משותף בבית משפט שלום רגיל לא רק אצל המפקח על הבתים המשותפים (סמכות עניינית מקבילה), אך פרקטית, ברוב המקרים, נכון יהיה להגיש את התביעה אצל המפקח על הבתים המשותפים.

תביעה לסילוק יד בבית משפט לענייני משפחה – 

לבית המשפט לענייני משפחה יוגשו תביעות לסילוק יד שהצדדים להליך הינם בני משפחה ובלבד שעילת התביעה והסיבה שנוצרה קשורה בהיותם בני משפחה.

בהתאם להלכת חבס ודומיה, תביעה בה הצדדים הינם בני משפחה (לאו דווקא בני זוג) ועילת התביעה נוצרה כתוצאה מקרבתם המשפחתית, תידון תביעה זו בבית המשפט לענייני משפחה.

חשוב לשים לב, במידה ומדובר בבני משפחה ועילת התביעה נוצרה מחמת קרבתם המשפחתית, בית המשפט לענייני משפחה אינו משמש כסמכות מקבילה לבית שלום אזרחי, במקרה כזה, בית משפט לענייני משפחה קונה סמכות עניינית ייחודית לדון בתביעה לסילוק יד וככל והיא הוגשה בבית משפט שאינו בית משפט לענייני משפחה, ניתן לסלקה על הסף מחוסר סמכות עניינית.

אנו נרחיב במאמר נפרד באתרנו על סילוק יד ממקרקעין בתוך המשפחה.

תביעה לסילוק יד אצל המפקח על הבתים המשותפים – 

בתביעה בה הצדדים הינם בעלי דירות (או רכוש משותף) בבית משותף והנוגעת לסילוק ידו של מסיג גבול שהינו בעל דירה בבית המשותף, מדירה אחרת או מרכוש משותף, ישנה סמכות מקבילה של המפקח על המקרקעין ובית משפט השלום לדון בתביעה זו. כלומר, סמכותו העניינית של המפקח על הבתים המשותפים הינה מקבילה לסמכותו של בית משפט שלום ועל כן ניתן להגיש את לדרוש סילוק ידו של פולש ממקרקעין משניהם.

גם בנושא זה של סילוק יד אצל המפקח על המקרקעין אנו נדון בהרחבה במאמר נפרד באתרנו.

אם כן, בבואנו להגיש תביעה לסילוק יד, אנו נדרש בראש ובראשונה לבחון את זהות הצדדים ועילת התביעה כדי להחליט מה הערכאה הנכונה ביותר להגשת תביעה זו.

סמכות מקומית בתביעה לסילוק יד

כמו בכל תביעה שאנו מגישים, גם בתביעה לסילוק יד יש לבחון את נושא הסמכות המקומית.

להבדיל מתביעות אחרות שבהן ישנם כללים שונים בנוגע לסמכות המקומית של בית המשפט בו מוגשת התביעה, בתביעה לסילוק יד זה פשוט יותר.

סעיף 7 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 אומר בהאי לישנא:

"תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם."

תובענה וסעד של סילוק יד ממקרקעין הינם במקרקעין מן הסתם ולכן תובענה שכזו תוגש לבית משפט שבמחוז שיפוטו מצויים המקרקעין.

תביעה לסילוק יד שהוגשה בהיעדר סמכות מקומית

במידה והוגשה תביעה לסילוק יד בבית משפט במחוז שיפוט שמחוץ למקרקעין, ניתן לדון בתביעה זו במידה ולא עלתה התנגדות מצד הנתבע הואיל וניתן לקנות סמכות מקומית ככל ואין התנגדות לניהול ההליך במחוז שיפוט זה.

להבדיל, כשמתעוררת בעיה של חוסר סמכות עניינית, לא ניתן לרפא פגם זה ולא ניתן לדון בתובענה זו בבית משפט שלו אין את הסמכות העניינית המתאימה.

מה גובה האגרה לתשלום בגין הגשת התביעה?

על פי תקנה 3 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007, האגרה להגשת תביעה לסילוק יד עומדת על סך של 703 ש"ח.
גובה האגרה בתביעה זו זהה לאגרה המשולמת בתביעה לפינוי מושכר. 

סכום האגרה שצוין נכון לחודש אפריל 2023, יש לשים לב שסכום האגרה משתנה ומתעדכן אחת לכמה זמן.

גובה האגרה הינו נכון במידה והסעד המבוקש הינו – צו פינוי.

ככל והתובע מגיש את התביעה לסעדים נוספים ובדגש על פיצוי בגין דמי שימוש ראויים, יתווספו תשלומי אגרה נוספים. 

מדוע תביעה לסילוק ידו של פולש יקרה וארוכה יותר מתביעה לפינוי מושכר?

שאלה זו נשאלת לא פעם על ידי לקוחותינו.

התשובה לשאלה זו די ברורה.

בעבר, תביעה לסילוק יד כנגד פולש (ולא כנגד שוכר) התנהלה במקרים מסוימים כתביעה בסדר דין מקוצר.

להליך של תביעה בסדר דין מקוצר היו סדרי דין מיוחדים מאד וניתן היה לתבוע בסדר דין מקוצר רק בסוגים מאד ספציפיים של תביעות.

תקנות סדר דין האזרחי שונו בשנת 2018 ואיתן בוטלו/התווספו סוגים שונים של הליכים.

כחלק מאותם השינויים שנכנסו לתוקף לאחר תחולת תקנות סדר דין האזרחי החדשות (לאחר שנת 2018) בוטל לחלוטין הליך של תביעה בסדר דין מקוצר.

התוצאה של ביטול הליכים אלו בעניינו הינה – ניהול בהליך בסדר דין רגיל לחלוטין כמו כל תביעה במקרקעין.

המשמעות של המעבר מסדר דין מקוצר לסדר דין רגיל – תביעה שעשויה להתברר במשך מספר שנים ובאופן ישיר – עלויות גבוהות יותר לניהול תביעה זו וזה מבלי לקחת בחשבון שבמקרים רבים, בסוג זה של תביעות פינוי כנגד פולשים, הליך בירור האמת ומיצו ההוכחות עשוי לקחת זמן רב יותר מהליך של פינוי שוכרים.

אשר על כן, לאור השינוי בתקנות סדר הדין האזרחי, הליך של תביעה לסילוק יד כנגד פולש, יקר וארוך יותר באופן משמעותי מהליך של תביעה לפינוי מושכר

האם ניתן לכרוך גם תביעה כספית יחד עם תביעה לסילוק יד?

להבדיל מתביעה לפינוי מושכר שבה ניתן לתבוע את סעד הפינוי בלבד ללא כל תביעה ו/או סעדים אחרים לרבות תביעה כספית, בתביעה לסילוק יד ניתן לתבוע אף תביעות כספיות כשהנפוצה שבהן היא תביעה לדמי שימוש ראויים.

הואיל והפולש עושה שימוש במקרקעין שלנו ללא תשלום ולשימוש זה ישנו שווי שלעתים עשוי להגיע לסכומים משמעותיים של עשרות ומאות אלפי שקלים, בפרט שהסגת הגבול התפרסה על פני תקופה ארוכה, ניתן להיפרע במסגרת התביעה לסילוק ידו של הפולש גם על אותם דמי שימוש שהיה עליו לשלם בעבור השימוש שעשה במקרקעין ללא הסכמה.

לעתים, על מנת שלא לעכב ולהכביד על ההתדיינות בסעד העיקרי – סילוק ידו של הפולש, נכון יותר שלא לתבוע דמי שימוש ראויים יחד עם התביעה לסילוק יד אלא בהליך נפרד לאחר קבלת פסק הדין לסילוק יד.

ככל ומעוניינים לתבוע את דמי שימוש ראויים בתביעה נפרדת, אין צורך להגיש בקשה לפיצול סעדים על מנת להגיש תביעה זו בנפרד על אף שניתן היה לכרוך תביעה זו יחד עם התביעה לסילוק יד.

בקישור הבא ניתן לקרוא בהרחבה על פיצול סעדים >>>

המועד להגשת כתב הגנה

המועד להגשת כתב הגנה בתביעה לסילוק יד שעניינה פינוי פולש הינו 60 ימים מיום קבלת התביעה.

יש לשים לב כי המועד האמור הינו בהגשת תביעה שעניינה פינוי וסילוק יד כנגד פולש ולא כנגד שוכר.

בתביעת פינוי מושכר המועד להגשת כתב ההגנה עומד על 30 יום מרגע מיום קבלת התביעה בלבד!

לא מעט נתבעים מפספסים את ההבדל במועדים להגשת כתב הגנה שבין תביעה כנגד פולש לבין תביעה שוכר ועשויים לקבל פסק דין בהעדר הגנה ועל כן, ככל וקיבלתם תביעה שכזו, מומלץ שלא להשתהות וליצור קשר באופן מיידי עם עורך דין שזה תחום התמחותו. 

שליחת מכתב התראה לפני הגשת תביעה לסילוק יד

תביעה לסילוק יד, כמוה כמו כל תביעה אחרת, יש לנהוג בתום לב טרם הגשת התביעה.

בתי משפט אינם סלחניים כלפיי תובעים המזדרזים ונמהרים להגיש את תביעתם טרם פנו לנתבע וניסו למצות את טענותיהם מחוץ לכותלי בית המשפט.

אשר על כן, בטרם "גוררים" את הנתבעים להליכים משפטיים, יש לנסות ולפנות לנתבעים על מנת לבחון את האפשרות של סיום הסכסוך בהסכמה.

הדבר נכון כל תביעה ובפרט בהליכים של פינוי פולשים ותביעות פינוי מסוג זה שהינן נחשבות לקשות ודרקוניות.

על מנת לבסס את עמידתו של התובע ולהראות שהלה ניגש להליך בניקיון כפיים ובתום לב גמור, מומלץ ונכון ברובם המכריע של המקרים להקדים ולשלוח מכתב התראה טרם הגשת תביעת הפינוי וזאת כדי לנסות ולפנות את מסיג הגבול ללא הליכים משפטיים.

במידה והפולש ממשיך להחזיק במקרקעין על מכתב ההתראה שקיבל לפינוי הנכס, דרכו של התובע סלולה להגשת כתב התביעה וניהול ההליך.

לקריאת מאמר הסוקר בהרחבה את האפשרויות של שליחת מכתב התראה טרם הגשת תביעת פינוי >>> 

לסיכום:

מקרקעיו של אדם הינם מהדברים היקרים לו ביותר והדעת אינה יכולה להכיל מצב בו פולש או מסיג גבול משתלט על נכסיו ועושה בהם שימוש שלא כדין.

בתביעה לסילוק יד ישנה חשיבות רבה לפעול במהירות האפשרית ומקצועיות רבה על מנת לפנות את אותו הפולש.

אנו משרד עורכי הדין המתמחה בפינוי של פולשים ודיירים.

משרדנו ליווה בעלי נכסים ונתבעים רבים בתביעות פינוי מורכבות וקשות.

לייעוץ פרטני, ניתן לפנות ישירות לעורך דין אילן יששכר, מחבר פורטל מידע זה בטלפון 072-3322233כדי 

תביעה לסילוק יד - שאלות נפוצות:

תביעה לסילוק יד מוגשת כנגד מי שמחזיק במקרקעין שלא כדין ומבלי שמתקיימים יחסי שוכר-משכיר בין הצדדים.

ע"פ סעיף 16 לחוק המקרקעין, תביעה לסילוק יד רשאי להגיש בעל המקרקעין או מי שזכאי להחזיק בהם כדין.

נכון להיום, תביעה לסילוק יד אינה מתנהלת בסדר דין מהיר.

במידה והפולש מקיים את צו הפינוי ופסק הדין שקיבל בתביעה לסילוק יד ומפנה את הנכס, הליך הפינוי הגיע לסיומו.

במידה והפולש אינו מפנה את הנכס לאחר שחלפו ימי הפינוי שניתנו לו בפסק הדין, הרי שיש לפעול לפנותו ולבצע את צו הפינוי בלשכת ההוצאה לפועל.

 

שתפו:

זקוקים לייעוץ מקצועי?

השאירו פרטים:

עשוי לעניין אותך...