מרכז המידע לפינוי דיירים 072-33-222-33

פיצול סעדים בתביעה לפינוי מושכר וסילוק יד

באופן טבעי, רוב השוכרים שכנגדם קמה עילה להגשת תביעה לפינוי מושכר, חבים למשכיר כספים רבים כגון: אי תשלום דמי השכירות, אי תשלום החשבונות השונים, נזק שגרמו למושכר, פיצוי מוסכם על הפרת הסכם ועוד.

חלק גדול מנזקים אלו מתגלה ומתגבש רק לאחר עזיבת השוכר את הנכס ופינויו.

אחרי שהשוכר מפונה מן הנכס, המשכיר עלול לגלות את אותם הנזקים  אליהם לא היה חשוף לפני הליך פינוי המושכר.

נזקים אלו עשויים לנבוע כאמור כתוצאה מאי תשלום דמי השכירות, מנזקים לדירה שעשה השוכר, מחובות שהצטברו עקב כך שחשבונות הדירה לא שולמו ועוד.

אשר עם כן, על המשכיר לבצע הערכה מקיפה של הנזקים שנגרמו לו, וכך יוכל לתבוע את סכום הנזק שמגיע לו.

מה זה פיצול סעדים?

סעיף 25 לתקנות סדר דין האזרחי תשע"ט-2018 (התקנות החדשות) אומר בזו הלשון:

"25. (א) תובע יכלול בכתב תביעה את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי לו בשל עילת התביעה ולא יוכל להגיש תביעה בשל החלק שלא תבע.
(ב) תובע יכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט או הדין מתיר שלא לתבעו במסגרת אותה תביעה; רשות מבית המשפט לא תינתן אלא במסגרת בקשה לפיצול סעדים.
(ג) בית המשפט יכריע בבקשה לפיצול סעדים עד תום קדם-המשפט."
האמור בסעיף זה – על התובע לכלול בכתב תביעתו את מלוא הסעד שהוא טוען כי הוא זכאי לו בשל אותה עילת תביעה וככל שלא כלל תבע את מלוא הסעד בגין אותה עילה באותו כתב תביעה, לא יוכל הוא להגיש תביעה בשל סעד שלא תבע.
כמו כן, על התובע לכלול בכתב התביעה את כל הסעדים אותה הוא מבקש בגין אותה עילה ולא לפצל את הסעדים השל אותה עילה אלא אם הרשה לו בית המשפט במסגרת בקשה לפיצול סעדים, או שהדין מתיר לתובע לתבוע בתביעה נפרדת בגין סעדים נוספים בתביעה נפרדת.

מה זו בקשה לפיצול סעדים?

כאמור לעיל, בקשה לפיצול סעדים הינה בקשה המוגשת במקרה בו לתובע ישנו סעד נוסף אותו הוא מעוניין לתבוע מהנתבע בגין אותה עילה ואין הוא רוצה/יכול לתבוע זאת במסגרת אותה התביעה.

בבקשה זו על התובע לפרט מדוע הוא מעוניין לפצל את סעדיו לתביעות נפרדות ומה מנע ממנו לאחר את סעדיו לתובענה אחת.

על פי סעיף 25 (ג) לתקנות סדר דין האזרחי הנ"ל, בית המשפט יכריע בבקשה עד תום קדם המשפט.

החריג לכלל המחייב בקשה לפיצול סעדים במידה והתובע מעוניין פצל את סעדיו

ישנם מקרים בהם אין התובע צריך לבקש רשות מבית המשפט לפצל את סעדיו והוא יכול להגיש תביעה לסעד מסוים ולאחר פרק זמן ואף במקביל לחלוטין, יכול הוא להגיש תביעה נפרדת לגמרי בגין סעד אחד על אף שגם הוא בשל אותה עילה וזאת ללא בקשת וקבלת רשות מאת בית המשפט.

החריג הזה מופיע בסעיף 25 (ב) לתקנות סדר דין האזרחי שהובא לעיל:

"…… או הדין מתיר שלא לתבעו במסגרת אותה תביעה"

על פי סעיף זה, במקרים בהם הדין מתיר שלא לתבעו במסגרת אותה תביעה, ישנו סוג של "פיצול סעדים מובנה" בהליך או תובענה זו ועל כן במקרים בהם ישנו החריג, אין צורך לבקש ולקבל רשות לפיצול סעדים מאת בית המשפט.

בקשה לפיצול סעדים בתביעה לפינוי מושכר – האם צריך?

אם כן, בארנו כי תביעה המוגשת כנגד נתבע אמורה לכלול את כלל הסעדים בגין אותה עילת תביעה, אחרת – לא ניתן יהיה לפתוח בתביעה כנגד סעדים שלא נתבעו (ככל ואין מדובר בעילות עצמאיות).

יחד עם זאת, בארנו במאמרים קודמים באתרנו, שעל מנת שתביעה לפינוי מושכר תתנהל בהליך המהיר, ניתן לתבוע את סעד הפינוי בלבד ולא לכרוך עילות כספיות או כל עילה אחרת הואיל וככל והמשכיר יתבע בגין עילות נוספות, תביעת הפינוי תתברר בהליך רגיל ולא בהליך מהיר.

אם כן, מה בנוגע לעילות התביעה הכספיות?

האם ניתן לתבוע את השוכר בגין החובות שהשאיר גם ללא בקשה לפיצול סעדים מאת בית המשפט?

פיצול סעדים בתביעת פינוי מושכר והגשת תביעה כספית נפרדת

תביעה בהליך מזורז לפינוי מושכר מתמקדת רק בהליך הפינוי של השוכר מן המושכר, אך אין זה אומר שלא ניתן לתבוע פיצויים נוספים מן השוכר.

כפי שסקרנו במאמרים אחרים באתרנו, תביעת פינוי מושכר הינה מקרה קלאסי בו מתקיים החריג לחובה לבקשת וקבלת רשות לפיצול סעדים הואיל ותביעה זו כוללת פיצול סעדים מובנה שמקורו בדין ולכן, המשכיר יכול לתבוע את הפיצויים בעבור הנזק גם עם פתיחת ההליך לפינוי המושכר המזורז (בהליך מקביל ונפרד) וכן יכול לעשות זאת גם באמצעות הגשת תביעה נפרדת לאחר שנגמר הליך הפינוי, ללא קשר לתביעת הפינוי ומבלי לבקש ולקבל מבית המשפט רשות לפיצול סעדים.

כאן המקום לציין כי המשכיר יכול להגיש גם את שתי התביעות יחד, אך במידה וירצה לחבר את התביעות יחד יצטרך לוותר על ההליך המזורז לפינוי המושכר, ויאלץ להמתין זמן רב יותר עד התביעה תתברר.

מה עושים בינתיים, מהרגע בו הופר חוזה השכירות עד לקבלת פסק הדין?

במצבים בהם המשכיר קיבל בטחונות איתנים מהשוכר (בטחונות כמו ערבות או צ'ק בנקאי), הוא יוכל לפרוע לפחות חלק מהחוב, ולכסות חלק מסוים מהנזק שנגרם לו.

יחד עם זאת, במקרים בהם המשכיר לא דרש בטחונות מהשוכר, מה שנותר למשכיר לעשות זה להגיש תביעה כספית כנגד השוכר.

בתביעה זו ידרוש לקבל את כלל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרת החוזה או מאי פינוי המושכר כשנדרש לעשות זאת (בתום החוזה).

תביעה זו עשויה לכלול את כלל הסעדים שפורטו לעיל לרבות פיצוי מוסכם ונזקים לדירה.

במאמר נפרד באתרנו פרטנו בהרחבה את אופן ודרך גביית החובות מהשוכרים >>>

פיצול סעדים בתביעה לסילוק יד

תביעה לסילוק יד שונה מתביעה לפינוי מושכר בהליך מהיר.

תביעה זו אינה מתנהלת בסדר דין מהיר ועל כן בתביעה זו לכאורה לא מתקיים החריג לתקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי ועל כן, יכולנו לחשוב כי בעל נכס המעוניין להגיש תביעה לדמי שימוש ראויים בנפרד מתביעה לסילוק יד יידרש להגיש בקשה לפיצול סעדים על מנת שיוכל לעשות כן.

פסק דין רע"א 1156/06 (עבד אל סלאם חיר ואח' נ' אלון לידאי)

בפסק דין שניתן ברע"א 1156/06 נקבע כי על אף שניתן היה לכרוך תביעה לדמי שימוש ראויים יחד עם התביעה לסילוק יד ולנהל את 2 התביעות באותו ההליך, הואיל ועילתה של תביעה דמי שימוש ראויים שונה מעילת התביעה לסילוק יד, אין צורך להגיש בקשה לפיצול סעדים וניתן להגיש תביעה זו בהליך נפרד ללא קבלת רשות מבית המשפט.

לסיכום:

על מנת למזער את האפשרות לנזקים והפסדים כספיים עתידיים שעשוי השוכר לגרום למשכיר, מומלץ כמובן ולהתנות את חוזה השכירות במתן בטחונות וערבויות ראויים.

בכל מקרה, באם קורה מצב בו השוכר מפר את חוזה השכירות הפרה יסודית, מומלץ למשכיר להגיש מוקדם ככל האפשר את תביעת הפינוי ובכך לצמצם את הפגיעה הכלכלית שעשויה להיגרם לו, שכן ככל שיעבור זמן רב יותר עד למתן פסק הדין לפינוי המושכר – כך יגדל הנזק הכספי שעשוי להיגרם למשכיר, נזקים שלא תמיד יש ממי להשתפות בגינם.

לייעוץ פרטני על פינוי שוכר מהיר ויעיל, ניתן לפנות ישירות לעו"ד אילן יששכר מחבר פורטל מידע זה בטלפון מספר 072-3322233.

שתפו:

זקוקים לייעוץ מקצועי?

השאירו פרטים: