מרכז המידע לפינוי דיירים 072-33-222-33

סילוק יד ממקרקעין

מה זה סילוק יד ממקרקעין ובאלו מקרים נדרש לפעול בהליך זה?

מתי נתבע דייר בתביעה לפינוי מושכר ומתי בתביעה לסילוק יד?

האם סילוק יד ממקרקעין הוא רק כנגד דיירים או שישנם מקרים נוספים שעשויים להיכנס למסגרת זו?

על כל אלו ועוד נרחיב במאמר שלפניכם.

ניווט מהיר

מה ההבדל בין פינוי מושכר לסילוק יד?

ההבדל הגדול בין פינוי שוכרים בתביעה לפינוי מושכר ובין תביעה לסילוק יד ממקרקעין היא זהות הדייר ו/או המפגע אותו אנו רוצים לפנות.

נסביר – בתביעה לפינוי מושכר אנו נתבע פינוי נכס בו מתגוררים דיירים או שנעשה בו שימוש שעשוי להיות אף מסחרי ע"פ הסכם שאופיו יחסי שכירות של משכיר-שוכר.

יחסי שכירות אלו עשויים להתקיים גם ללא הסכם בכתב ובהחלט ניתן לתבוע תביעה לפינוי מושכר גם דיירים המתגוררים בנכס ללא הסכם שכירות בכתב, ככל ובינם ובין בעל הנכס ישנם יחסי שוכר-משכיר ואף אם אינם משלמים את דמי השכירות ו/או אינם מקיימים את המוסכם ביניהם ובמקרים אלו ההליך הנכון לפעול הינו תביעה לפינוי מושכר (כגון: דיירים שסיכמו שילמו סכום מסוים מדי חודש, קיבלו חזקה בנכס בטרם חתמו על הסכם שכירות ולאחר מכן סירבו לחתום על הסכם שכירות ולשלם את דמי השכירות החודשיים).

לעומת זאת, סילוק יד ממקרקעין לרוב יהיה כנגד אדם ו/או מפגע שנוצר ללא יחסי שכירות בעלי אופי של שוכר-משכיר ו/או ללא שהחזקה ניתנה בהסכמה.

לרוב, אלו יוגדרו כפולשים לנכס וככאלו שחזקתם בנכס הינה ללא יחסי שכירות ברורים או במילים אחרות – מסיגי גבול.

אם כן, ניתן לומר כי אדם שפלש לנכס ללא כל הסכמה יפונה באמצעות תביעה לסילוק יד ואילו שוכר בנכס יפונה באמצעות תביעה לפינוי מושכר.

אילו סוגי מפגעים ו/או דיירים יוגדרו כפולשים שכנגדם ננקוט בהליך של סילוק יד?

ישנם וסיטואציות ומקרים רבים העשויים להיכלל במסגרת של פלישה ושכנגדם יש לנקוט בהליך של סילוק יד ממקרקעין.

להלן דוגמא למקרים כאלו:

  • אדם שפלש לדירה ללא קבלת רשות.
  • אדם שפלש למגרש ועושה בו שימוש ללא קבלת רשות.
  • דיירים המתגוררים ו/או עושים שימוש ברכוש משותף בבנייני מגורים כגון: מגורים בחדרי מדרגות, שימוש פרטי בחצר הבניין, בגג או בכל מקום אחר.

 

ישנם מקרים בהם הפלישה לא נעשית באמצעות מגורים או שימוש כאחסון אלא בנייה ברכוש אחר, כגון:

  • בניית גדר על שטח של אחר ו/או שטח ציבורי.
  • חסימת עלייה לגג משותף בבניין.
  • חסימת דרכי גישה למגרש שכן.

 

ישנם מקרים בהם הכניסה לנכס נעשתה בהסכמה גמורה אך השימוש בהמשך הפך לסוג פלישה, כגון:

  • אדם שהגיע להתארח אצל חברו או קרובו ומסרב להתפנות.
  • מגורים "זמניים" אצל קרובי משפחה שהפכו לקבועים למורת רוחם של בעלי הנכס.
  • יחלק מיורשי נכס שקיבלו רשות להשתמש בנכס תקופה מסוימת אך מסרבים להחזירו לשאר היורשים בתום תקופה זו.
  • אדם שקיבל רשות לאחסן את חפציו בנכסו של חברו באופן זמני ומסרב לפנותם .

 

במקרים כגון אלו ודומיהם יוגדרו ניתן יהיה להגדיר מפגעים אלו כפלישה ואת האנשים המחזקים או מתגוררים בנכס אחר כפולשים שיש לפנותם וכנגדם ננקוט בהליך של סילוק יד ממקרקעין.

כיצד נפעל לסילוק ידם של אותם פולשים?

סעיף 16 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 אומר בזו הלשון:

"בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין."

בהמשכו של חוק המקרקעין, סעיף 18 מגדיר מה ניתן לעשות כנגד אותם פולשים או מסיגי גבול:

"18. (א) המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין.

(ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם."

א"כ, חוק המקרקעין מתיר לפנות ו/או למנוע בכוח סביר מסיגי גבול או פולשים ממקרקעין.

סילוק יד ממקרקעין באמצעות משטרת ישראל

עוד ניתן ללמוד מחוק המקרקעין, כי ישנו הבדל עצום בין מניעת ההפרעה והחזרת החזקה בתוך 30 יום מיום שנתפסו המקרקעין שלא כדין לבין האפשרות העומדת לבעל הנכס לאחר 30 ימים מיום שנתפסו מקרקעין אלו.

באופן כללי, בתוך 30 יום מיום שאירעה הפלישה לנכס והתפיסה בו, ניתן להגיע לתחנת משטרה ולבקש ממשטרת ישראל כי תפנה את הנכס מיושביו ותסלק את ידם של המשתמשים בו ללא כל צו שיפוטי ולכאורה, הם מחויבים לעשות זאת.

בפועל, לרוב, פנייה למשטרת ישראל בתוך 30 יום מיום הפלישה לא תניב יותר מדי הואיל ומשטרת ישראל מעדיפה להימנע מלהתערב בסכסוכים אזרחיים ללא צו שיפוטי ועל כן היא תשלח אתכם להגיש תביעה לסילוק יד בבית המשפט ולקבל צו שיפוטי.

על כן, לרוב אנו נאלץ לסלק את ידם מסיגי גבול ולפעול לפינוי פולשים באמצעות הליך של תביעה לסילוק יד בבית המשפט.

האם ישנם מקרים של סילוק יד ממקרקעין כנגד פולשים שהם בני משפחה?

תופתעו לשמוע כי ישנם מקרים רבים של המגיעים לתביעות רבות של סילוק יד בתוך המשפחה ומשרדנו אף מלווה לא מעט מקרים כאלו.

קורה לא מעט שהבן או הבת מגיעים יחד עם בן או בת הזוג להתגורר אצל ההורים תקופה קצרה שמתארכת ומתארכת וכשפוקעת סבלנותם של ההורים שמנסים להבין מתי הם מתכוונים לעזוב, הם מגלים שהבן או הבת לא ממש מתכוונים לעזוב את ביתם ועל כן נדרשים הם לסלק את ידם.

מקרים נפוצים נוספים בתוך המשפחה: מספר יורשים שירשו דירת מגורים והסכמה, נתנו לאחד היורשים או מי מטעמו להתגורר בו תקופה קצרה, כשחלפו להם הימים ולפעמים השנים, התברר להם בדיעבד כי הדייר לא הבין שמדובר על תקופה קצרה והוא לא מתכוון לעזוב ועל כן נדרשים הם לסלק את ידם בהליך ייעודי זה.

סילוק יד ממקרקעין בתוך המשפחה הינו סבוך ושונה הן משפטית והן רגשית ועל הוא מתנהל לרוב בבית המשפט לענייני משפחה.

אנו נרחיב במאמר נפרד באתרנו על סילוק יד ממקרקעין בתוך המשפחה.

איך מתנהל הליך של סילוק יד ממקרקעין?

כאמור, הליך של סילוק יד מתנהל אחרת מתביעה לפינוי מושכר.

סדרי הדין בתביעה זו שונים ופוצלו בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות שנכנסו לתוקף בשנת 2018.

תביעה לסילוק יד ממקרקעין הינה תביעה ארוכה יותר וסדרי הדין בה שונים משמעותית מפינוי מושכר והליך זה ייסקר בהרחבה במאמר אחר באתרנו.

האם ניתן לתבוע תביעה כספית יחד עם סילוק ידם של הפולשים?

הואיל והליך של סילוק יד אינו הליך מקוצר הוא שונה מתביעה לפינוי מושכר כפי שכבר סקרנו, ניתן לתבוע בתביעה זו אף סעדים נוספים כגון תביעה כספית שהבולטת שבהן היא תביעה לדמי שימוש ראויים – תביעה בה בעל הנכס כולל בתביעת הסילוק יד גם רכיב כספי על השווי הכספי הטמון בשימוש בו עשה הפולש ומסיג הגבול בנכסו הפרטי.

 לסיכום:

העולה מכל האמור לעיל כי סילוק יד של פולשים ומסיגי גבול ממקרקעין הינו הליך ייחודי והיחיד בו ניתן לפנות את המחזיקים בנכס שלא כחוק (לאחר 30 ימים – בתוך 30 הימים הראשונים ניתן לפנותם אף בכוח כאמור לעיל).

 ישנה חשיבות רבה לפעול לפינוי הפולשים בהקדם האפשרי וללא התמהמהות מיותרת ועל כן מומלץ לפעול לסילוק ופינוי הפולשים במהירות וזאת באמצעות עורך דין שתחום התמחותו הינו סילוק יד של פולשים ומסיגי גבול.

סילוק יד ממקרקעין - שאלות נפוצות:

על פי סעיף 16 לחוק המקרקעין, בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש את סילוק ידו של הפולש ממקרקעין.

סוגי המקרקעין בהם עשוי פולש להחזיק שלא כדין ומהם אנו יכולים לדרוש את סילוק ידו הינם רבים וכוללים את כל סוגי המקרקעין בהם לבעל הנכס יש זכות להחזיק בהם.

לדוגמא:

סילוק יד מדירה, ממגרש, מחנות, משרד, חניה, מחסן רכוש משותף בבניין מגורים וכן על זה הדרך.

באופן כללי – אין התיישנות במקרקעין מוסדרים ועל כן ניתן לדרוש את סילוק ידו של הפולש ממקרקעין אף לאחר שנים רבות בהם הוא מחזיק במקרקעין או בנכס.

שתפו:

זקוקים לייעוץ מקצועי?

השאירו פרטים:

עשוי לעניין אותך...