מרכז המידע לפינוי דיירים 072-33-222-33

סילוק יד ממקרקעין במשפחה

 במאמרנו הקודמים סקרנו את האפשרויות השונות לפינוי של פולשים ומסיגי גבול באמצעות הגשת תביעה לסילוק יד ואת הערכאות השונות בהן ניתן לתבוע פולש לסילוק ידו מהכנס.

אחת הערכאות בהן ניתן לתבוע פולש לסילוק יד ופינוי נכס הינה – בית המשפט לענייני משפחה.

ניווט מהיר

אילו סיטואציות עשויות להיות בהן נדרש לסלק את ידו של בן המשפחה? 

יכול להיות שלחלקכם זו נשמעת סיטואציה שלקוחה מעולמות אחרים אבל לצערנו אנו נאלצים להפתיע אתכם – ישנם מקרים רבים של בני משפחה, אנשים מן היישוב ונורמטיביים לחלוטין שנאלצים להגיע לסיטואציה של סילוק ידו של בן משפחתם ממקרקעין.

באופן אירוני, הואיל ומדובר בבן משפחה, בנקל ניתן להגיע למצבים בהם אותו בן משפחה מחזיק בנכס אך מסרב לפנותו.

להלן דוגמאות חלקיות למקרים של לקוחותינו המבקשים לסלק את ידו של בן משפחתם בהם אנו נתקלים: 

  • קרוב משפחה שהגיע להתגורר תקופה מסוימת אצל קרובו ומסרב להתפנות מהדירה.
  • קרוב משפחה שהתגורר אצל קרוב משפחה שנפטר ומסרב לפנות את הנכס על אף בקשות היורשים.
  • מספר יורשים שנתנו לאחד מהם או לקרוב משפחה אחר לגור באופן זמני בנכס אותו קיבלו ירושה והוא מסרב להתפנות.
  • ילדים שמסרבים לצאת מבית הוריהם ונשארים בדירה חרף בקשתם של ההורים לעזוב (כן, ישנם גם מקרים כאלו).
  • בני זוג שהתגוררו בנכס של הורי אחד הצדדים, נאלצו להיפרד ולאחר פרידתם אחד מבני הזוג אינו מוכן לפנות את הנכס של הורי בן הזוג האחר.
  • אדם אשר נתן לאחד מקרוביו (בפרט לילדיו) נכס להתגורר בו זמן מה אך גם במקרה זה – הוא מסרב לפנותו.

מה הסטטוס של בן משפחה שמחזיק בנכס?

המכנה המשותף למקרים שתיארנו לעיל ודומיהם הינו אחד – שהייתו של בן המשפחה בנכס החלה ברשות אך לאחר זמן מה החליט בעל הנכס כי הוא אינו מעוניין עוד בשהייתו של בן המשפחה אך האחרון מסרב לעזוב את הנכס.

בן משפחה שהינו בר רשות

בן משפחה שמחזיק או שוהה בנכס בהסכמת בעל הנכס נחשב לבר רשות.
בר רשות הינו אדם שקיבל את רשותו של בעל המקרקעין להחזיק, לעשות שימוש או לשהות במקרקעין.
רשות זו עשויה להינתן בהסכם מפורש או בהתנהגות.
ברובם המוחלט של המקרים, בפרט אלו שתוארו לעיל, הרשות שמקבל בר הרשות הינה הדירה (חוזרת), כלומר – בעל המקרקעין שהעניק את הרשות רשאי לחזור בו בכל זמן שירצה ויכול לדרוש מבן המשפחה כי יפנה את הנכס ויסלק את ידו ממנו ובכך בעצם מסתיימת רשותו של בר הרשות.

לקריאת מאמר עומק בנושא של פינוי בר רשות במקרקעין >>>

יש להדגיש כי האמור לעיל מתייחס לבן משפחה שנכנס לנכס ברשות.

במצבים בהם בן משפחה נכנס לנכס ללא רשות הואיל ובאופן טבעי יש לו גישה קלה לנכס כבן משפחה, אין הוא מוגדר כבר רשות אלא כפולש.

ישנם מקרים נוספים רבים העשויים להיחשב כפלישה למקרקעין ואשר נדרש לסלק את ידו של בן המשפחה חרף היותו קרוב.

מה מעמדו של בן המשפחה לאחר שבעל הנכס מבקש כי יפנה את הנכס?

 כפי שתואר לעיל, בעל המקרקעין יכול לחזור בו מהרשות שניתנה לבן המשפחה להחזיק או לשהות בנכס בכל זמן נתון.

לאחר שחזר בו בעל המקרקעין והודיע לבן המשפחה כי אינו מעוניין עוד בשהייתו בנכס, הרי שהוא איבד את מעמדו כבר רשות ומשלב זה הוא עשוי להיחשב כמסיג גבול והחזקתו בנכס הינה כהחזקתו של פולש שנכנס לנכס ללא רשות (מלבד האמור בחוק המקרקעין המתיר פינוי של פולש בכוח סביר בתוך 30 ימים מרגע הפלישה).

יש לשים לב שמאמר זה עוסק במקרים של בן משפחה שהסיג גבול ופלש לנכס של קרובו או של בר רשות שאינו עוד במעמד של בר רשות  ולא במקרים בהם מתקיימים יחסי שוכר-משכיר בין הצדדים על אף שהינם בני משפחה.

במקרים בהם ישנם יחסי שוכר-משכיר בין בני המשפחה (על אף שאין הסכם שכירות בכתב), תביעת הפינוי לא תוגש כתביעה לסילוק יד אלא כתביעת פינוי מושכר שבין בני משפחה.

מהי הקרבה הנדרשת כדי שהדייר ייחשב כבן משפחה על מנת שתביעת סילוק היד תתברר בבית המשפט לענייני משפחה?

לא כל קרבה משפחתית הינה כזו המגדירה את הצדדים כבני משפחה לעניין סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון ביניהם.

סעיף לחוק 1 בתי המשפט לענייני משפחה מגדיר מה הקרבה המשפחתית המקנה סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בענייני הצדדים.

קרובי המשפחה ע"פ חוק בתי המשפט לענייני משפחה הינם:

  • ילדיו של התובע וילדיו של בני/בת זוגו (אף ילד חורג).
  • הורים של התובע לסילוק יד, הורי בן הזוג ואף בני זוגם של ההורים (ז"א שאביה החורג של אשת התובע עשוי להיחשב כבן משפחה).
  • נכדים.
  • סבים וסבתות.
  • אחיו ואחיותיו של התובע, גיסיו וגיסותיו שלו ושל בת זוגו.
 

יוצא אם כן, שלא כל קרבה משפחתית תגדיר את הצדדים כקרובים ע"מ שבימ"ש לענייני משפחה יקנה סמכות לדון בענייניהם.

לדוגמא: במידה ואחיין מעוניין לתבוע את סילוק ידו של דוד שפלש לנכס של הסבתא שנפטרה, תביעתו תידון בבית משפט רגיל על אף שמדובר בסילוק יד שבין בני משפחה.

על מנת שתביעת סילוק היד תידון בבית המשפט לענייני משפחה, הצדדים נדרשים להיות חלק מהרשימה המצומצמת המובאת בסעיף 1 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה שבואר לעיל.

באילו מקרים ניתן לתבוע לסילוק יד ממקרקעין בבית המשפט לענייני משפחה?

בית המשפט לענייני משפחה אינו מתפקד כבית משפט לענייני נישואין וגירושין בן בני זוג בלבד.

בבית המשפט לענייני משפחה נידונים גם מקרים ותביעות שונות כגון: תביעות כספיות, תביעות פינוי מושכר וסילוק יד ממקרקעין בין בני משפחה וסמכותו הינה סמכות ייחודית לדון בעניינים אלו ולא מקבילה.

הלכת חבס (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס) והלכות אחרות שקמו אחריה קבעו את הכלל בו תביעות ידונו בפני בית המשפט לענייני משפחה אף בהליכים שאינם בין בני זוג ואף כאלו שאינם בנושאי נישואין וגירושין.

הכלל בו נושאים אלו ידונו בפני בית המשפט לענייני משפחה – האם עילת הסכסוך בין אותם קרובי משפחה היא כתוצאה מהיותם קרובים.

אך ברור הדבר שאדם ממוצע אינו נותן לאדם זר את ביתו לגור בו לתקופה מסוימת.

החזקה שקיבל אותו בן משפחה בנכס היא מתוקף היותו – בן משפחה.

כעת, מעוניין בעל המקרקעין לסלק את ידו של אותו בן משפחה מנכסו הפרטי.

ולכן, ברור הדבר כי עילת הסכסוך נוצרה מהיותם בני משפחה, אחרת, סביר להניח שכלל לא היו מגיעים למצב זה.

לשופטי בית המשפט לענייני משפחה ישנה מומחיות רבה והבנה של מכלול היחסים והרגישות הגדולה לסכסוכים בין בני אותה משפחה.

אשר על כן, דווקא בסיטואציות כה רגישות של פינוי בין משפחה מדירה או נכס אחר והגשת תביעה לסילוק יד כנגד מי שעשוי להיות בנך, אחיך או אביך – ישנה סמכות ייחודית לשופטים שלהם הרגישות והמוחיות בתחום, שהרי אין דומה פינוי וסילוק יד של אדם זר לפינוי וסילוק יד של קרוב משפחה.

מה ניתן לעשות במידה והוגשה תביעה לסילוק יד ממקרקעין נגד בן משפחה בבית משפט שלום רגיל?

במידה והוגשה תביעה לסילוק יד ממקרקעין נגד בן משפחה בבית משפט שלום שאינו בימ"ש לענייני משפחה, יש לבדוק באמצעות עורך דין מומחה בתחום האם מקרה זה אכן מתאים היה להיות נידון בפני ערכאה של שופטי משפחה.

במידה וכן, ניתן לסלק את התביעה מחוסר סמכות עניינית שכן, לא ניתן לדון באותה תביעה בהעדר סמכות עניינית מתאימה.

פינוי בן משפחה על ידי חלק מבעלי הזכויות

מגיעים אלינו מקרים רבים של בעלי זכויות המעוניינים לפנות בן משפחה מנכס ולתבוע את סילוק ידו בזמן ששאר בעלי הזכויות אינם מעוניינים בכך.

לדוגמא, הורה שמעוניין לפנות את ילדו מהבית בזמן שההורה השני אינו מעוניין בכך.

דוגמא נוספת – ישנם לא מעט מקרים בהם מספר אחים ירשו יחד דירת מגורים ואחד האחים התגורר בדירה משך זמן מה (לרוב זה יהיה האח שפחות מבוסס כלכלית מאחיו).

לאחר פרק זמן מסוים, עשוי אחד האחים לדרוש את פינויו של המחזיק בנכס בעוד שאר האחים שירשו, אינם מעוניינים לפנותו.

במקרים אלו עולה השאלה, האם ניתן לפנות בן משפחה מנכס בזמן ששאר בעלי הזכויות מתנגדים לכך?

שאלת הפינוי על ידי חלק מבעלי הזכויות בפסיקה

שאלת הפינוי של מחזיק מנכס באמצעות חלק מבעלי הזכויות עלתה לא מעט בפסקי דין שונים ובין היתר  בפסק דין ת"א 57410-04-21 תיתי ואח' נ' תיתי ובפסק דין ת"א 15340-08 זיזובי נ' שובאש ואח'.

בפסקי דין אלו נקבע באופן חד משמעי כי מפרשנותו של סעיף 31 לחוק המקרקעין ניתן ללמוד כי זכותו של שותף במקרקעין לתבוע את פינוי המקרקעין ואת סילוק ידו של המחזיק בהם וזאת אף על אף התנגדותם של יתר השותפים במקרקעין.

העולה מהאמור כי בעל זכויות יחיד רשאי לתבוע פינוי של בן משפחה מדירה או נכס על אף התנגדותם של שאר בעלי הזכויות.

לקריאת מאמר בנושא של תביעת פינוי על ידי חלק מבעלי הזכויות >>>

תביעה לדמי שימוש ראויים בפינוי בן משפחה

כפי שבארנו במאמרים אחרים באתרנו, להבדיל מהליך של תביעה לפינוי מושכר בה ניתן לתבוע את פינוי המושכר בלבד הואיל והיא מתנהל בסדר דין מהיר, בתביעה לסילוק יד כנגד פולש או משפחה, ניתן לכרוך סעדים נוספים מלבד תביעת הפינוי כגון: דמי שימוש ראויים.

האם נכון לתבוע מבן משפחה דמי שימוש ראויים יחד עם תביעת הפינוי וסילוק היד?

ישנם מקרים רבים בהם נכון לתבוע דמי שימוש ראויים יחד עם תביעת הפינוי על אף שמדובר בבן משפחה הן בפן הכלכלי והן בפן האסטרטגי.

נסביר מדוע.

היתרון בתביעה לדמי שימוש ראויים נגד בן משפחה בפן הכלכלי – 

שווים של דמי שימוש ראויים אינו דבר של מה בכך ולעתים עשוי להגיע לסכומים של מאות אלפי שקלים ויותר.

על כן, במקרים בהם שווים של דמי השימוש הראויים הינו גבוה ובהינתן כי היחסים בתוך המשפחה ממילא כבר לא יחזרו לימים הטובים, התוספת לעלויות ניהול ההליך (שכ"ט עו"ד) הינה זעומה יחסית לעלות של תביעה נפרדת שכזו הואיל ובכל מקרה מתקיים הליך בן הצדדים וזאת לעומת הליך נפרד שעשוי לעלות סכומים משמעותיים של שכ"ט עו"ד וזאת בנוסף למשך הזמן הרב בו יתנהל הליך נוסף, מה שיגרור לא מעט עגמת נפש, אבדן ימי עבודה ואנרגיות רבות סביב הליך זה.

היתרון בתביעה לדמי שימוש ראויים נגד בן משפחה בפן האסטרטגי – 

כריכת סעד נוסף בדמות תביעה כספית משמעותית עשויה ליצור מנוף לחצים גדול מאד אצל הנתבע הואיל ואם הסיכון הגדול שלו בתביעת פינוי הינו פינוי מנכס שבכל מקרה הוא מבין שזמנו קצוב בו, בשעה בו יחד עם התביעה לסילוק יד נתבע סעד נוסף של תביעה כספית בסך שעשוי להגיע למאות אלפי שקלים, מדובר ב"גיים צ'יינג'ר" אמיתי ובסיכון של ממש שעשוי להבהיל את בן המשפחה שמסרב לפנות את הנכס.

זאת ועוד, במקרים רבים, לבני המשפחה המחזיקים בנכסים עשויות להיות טענות שונות כמו: השקעת כספים בנכס בהיותם "ברי רשות". זכויות כאלו ואחרות וכן על זה הדרך.

במקרים בהם מוגשת תביעה לדמי שימוש ראויים יחד עם התביעה לסילוק יד, אנו בעצם יוצרים משוואה חדשה המאיינת את הטענות הכספיות של החזיק בנכס.

במשרדנו, ליווינו לא אחת לקוחות שתבעו סילוק יד של בן משפחה מדירה או נכס אחר, ויחד עם התביעה לסילוק יד, כרכו תביעה לדמי שימוש ראויים בסכומים משמעותיים.

הנתבע שראה בפני מה הוא עומד, נבהל מסכומי התביעה, מה שהוביל למו"מ מהיר לפינוי הנכס ולו כדי להוריד מעליו את הסיכון הכספי הגדול "שריחף מעל ראשו". 

לקריאת מאמר מקיף בנושא של תביעה לדמי שימוש ראויים >>>

פס"ד תמ"ש 7228-02-22 – פינוי כלה מבית חמותה לאחר מגורים של עשרות שנים

פסק דין מעניין וחשוב בנושא של תביעות לדמי שימוש ראויים וסילוק יד בין בני משפחה.

הצדדים לתביעה הינם אישה מבוגרת כבת 85 שלה בית מגורים והנתבעים הינם בנה וכלתה המצויים בהליך גירושין ומתגוררים שנים רבות ביחידת דיור שבבית התובעת.

התובעת ביקשה לפנותם, לסלק את ידם מביתה ולחייבם בדמי שימוש ראויים בסכום של למעלה מ-250,000 ש"ח בגין שימושם בדירה.

הבן קיבל את תביעת אמו ואילו הבת טענה טענות הגנה רבות לרבות טענה בגין השקעות כספיות רבות ביחידת הדיור מצידה במהלך השנים.

לבסוף, לאחר דיון ארוך ומקיף, קיבל את בית המשפט את תביעת סילוק היד של החמות כנגד כלתה וקיבל חלקית את תביעתה לדמי שימוש ראויים (מהיום בו התברר באופן חד משמעי כי הנתבעת נדרשת לפנות את הדירה). 

העולה מהאמור:

מקרים של פינוי וסילוק יד של בן משפחה מדירה או נכס אחר מקרים קשים ואינם פשוטים ברמה הרגשית ותהליך נלוות לעתים תחושות ואמוציות לא פשוטות ועל כן, במידה ואכן נדרש להגיע לסילוק ידו של בין משפחה ממקרקעין, יש לעשות זאת עם עורך דין שלו המומחיות בנושא שיתנהל בהליך ברגישות ומקצועיות רבה.

משרדנו ליווה סכסוכי משפחה רבים בהם נדרש לפנות בן משפחה שמחזיק בנכס ולסלק את ידו.

לייעוץ פרטי, ניתן ליצור קשר עם עורך דין אילן יששכר, מחבר פורטל מידע זה בטלפון  >>> 072-3322233

שאלות נפוצות:

תלוי מה סוג הקרבה המשפחתית ומה גרם לסכסוך בגינו תובעים את סילוק היד.

ניתן לקרוא בהרחבה במאמר זה.

לא.

במידה ומקיימים יחסי שכירות בין המשכיר לבני המשפחה, התביעה תידון לרוב כתביעת פינוי מושכר.

באתרנו סקרנו את הנושא בהרחבה.

כן.

יחד עם התביעה לסילוק יד ניתן לתבוע גם תביעה כספית לרבות תביעה לדמי שימוש ראויים.

בוודאי.

ניתן לפנות בן משפחה מדירה או כל נכס אחר אף אם עשה שימוש בנכס במשך עשרות שנים.

ניתן לקרוא פס"ד רבים בנושא לרבות פס"ד תמ"ש 7228-02-22 שהובא במאמר זה.

שתפו:

זקוקים לייעוץ מקצועי?

השאירו פרטים:

עשוי לעניין אותך...