מרכז המידע לפינוי דיירים 072-33-222-33

העברת תביעת פינוי מושכר לסדר דין רגיל

דייר סרבן המחזיק בנכס ואינו מוכן לפנותו עשוי להיות צרה לא קטנה.

הדרך החוקית היחידה של פינוי דייר סרבן שכזה הינה באמצעות תביעה לבית המשפט ולאחר החלטה שיפוטית ובטל שלא באמצעות פינוי בכוח, מניתוק השוכר ממים וחשמל וכיוצא בזה.

המסגרת המשפטית לפינוי מושכר בעבר

בעבר, עד לשנת 2008, משכיר שנקלע לסיטואציה מול דייר סרבן שאינו מוכן לפנות את המושכר, היה נאלץ להגיש לבית משפט תביעת פינוי בהליך רגיל וארוך שעשוי היה להיגרר על פני למעלה משנה וחצי, פרק זמן ארוך במיוחד בהתחשב בסיטואציה בה מחזיק בנכס, אינו משלם ואינו מעוניין לפנותו.

שוו בנפשכם כי הנכס היקר שלכם, קניינכם הפרטי, מחוזק ע"י שוכר שאינו משלם, צובר חובות על שמכם לרשויות השונות, גורם לנזקים למושכר ואינכם יכולים לפנותו עד לקבלת החלטת שיפוטית שיכלה להימשך הרבה מאד זמן כאמור.

התיקון לחוק – תביעה לפינוי מושכר

בשנת 2008, לאחר שהמחוקק הישראלי הבין כי פינוי שוכרים שמפירים את הסכם השכירות הינו סעד דחוף שאינו סובל דיחוי לאור ההליכים שהיו קיימים עד לאותה תקופה.

וכי פינוי של שוכר שכזה מוכרח להתבצע בהליך שייתן סעד מהיר יותר לאותם המקרים בהם שוכר מפר את הסכם השכירות ואינו מעוניין לפנות את המושכר, תוקן החוק שהביא לעולם את ההליך המהיר של תביעה לפינוי מושכר.

התיקון לחוק שמוסדר בפרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, כולל את התביעה לפינוי מושכר ברשימת ההליכים הנכללים תחת הקטגוריה של 'תביעות בסדר דין מהיר' ואף ניתן לומר כי באופן מסוים הוא מהיר ויעיל יותר מהליכים אחרים שמתנהלים בסדרי דין מהירים.

תביעה לפינוי מושכר – כללי ההליך

היות ותביעה לפינוי מושכר נועדה להיות יעילה וזריזה ולתת סעד של צו פינוי מהיר במידה ואכן ישנה עילת פינוי, ישנם קריטריונים ברורים וספציפיים מאד להליך זה.

ההגבלות והתנאים המאוד דווקניים לתביעה זו נועדו למנוע סחבת דיונית מיותרת ככל האפשר ולהתמקד בדבר אחד בלבד ובמהירות האפשרית – האם יינתן צו פינוי לדייר, או שתדחה תביעה הפינוי.

ברשימת התנאים לתביעת פינוי המושכר ניתן למצוא בין היתר את התנאים הבאים –

  • תביעת הפינוי תכלול סעד אחד בלבד – פינוי המושכר. ולכן, לא ניתן לכרוך תביעות כספיות לתביעה זו. שוב, כדי להגיע לפסק דין במהירות האפשרית ולא להיגרר להתדיינות על מחלוקות כספיות שעשויות לעכב את ההליך.
  • כלל המסמכים, הראיות, תצהירים וחוות הדעת מוגשות עם הגשת התביעה.
  • הנתבע לא יכול לשלוח הודעות צד ג' כדי שלא לסרבל את ההליך.
  • לא מתקיימות ישיבות קדם משפט.
  • לשוכר יש 30 ימים להגשת כתב הגנה בלבד.
  • דיון הוכחות, ככל ומתקיים, הינו קשר יחסית ולצדדים יש דקות ספורות לחקור איש את רעהו.
  • סיכומים מתקיימים באותו היום במהלך הדיון ולרוב בעל פה.

תביעות פינוי מושכר המתאימות להתברר בסדר דין מהיר

כפי שביארנו, המחוקק הישראלי הצליח לייצר הליך יעיל ומהיר מאד.

כך בעצם, בעלי נכסים המעוניינים לפנות את הדייר המחזיק בהם, יכולים להגיש תביעה לפינוי מושכר שהינה זריזה ויעילה עד מאד.

יחד עם זאת, בגלל שההליך קצר וזריז, על תביעות לפינוי מושכר המתבררות בו להיות פשוטות יחסית ברמה העובדתית וכאלו שלא מצריכות בירור מעמיק במיוחד.

דיוני הוכחות בתביעת פינוי קצרים יחסית לדיונים אחרים.

במידה ומתקיימות חקירות, לרוב, השופטים היושבים בדין, יקציבו לכל צד בין 10 ל-20 דקות לכל היותר בחקירתו.

מדובר בפרק זמן קצר יחסית לחקירה שנועדה למקרים בהם הסיפור העובדתי פשוט יחסית ולא נדרש בירור מעמיק.

העברת תביעה לפינוי מושכר לסדר דין רגיל

ישנם מקרים בהם תביעה לפינוי מושכר עשויה לעבור מהליך בסדר דין מהיר להליך בסדר דין רגיל שעשוי להיות ארוך משמעותית מהליך בסדר דין מהיר.

העברת תביעה לסדר דין רגיל עשויה להיות מלא מעט סיבות כשהסיבות הנפוצות הינן:

  • בירור מעמיק של פרטים עובדתיים שלא ניתן לברר במסגרת דיון הוכחות קצר.
  • הוכחת בעלות וזיקה לנכס הנדרשים לתביעת הפינוי.
  • תביעות לפינוי מושכר במשפחה שחלקן עשויות להתברר בסדר דין רגיל עקב מורכבותן של תביעות אלו.

 

הואיל והדיון בתביעות לפינוי מושכר הינו קצר יחסית ומסגרת הזמן הניתנת לחקירת הצדדים מצומצמת מאד, בתי המשפט עשויים להחליט כי תביעה אינה מתאימה להתברר בדיון מהיר ואשר על כן יכולים להעבירה לדיון בסדר דין רגיל.

סמכותו של ביהמ"ש להעברת דיון מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל

סמכותו של בית המשפט להורות כי הליך שהוגש בסדר דין מהיר יועבר לדיון ובירור בסדר דין רגיל טמונה בתקנה 78 (ג') לתקנות לסדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018 שקובעת כדלהלן:

"בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תביעה או תביעה שכנגד במסלול דיון מהיר תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי היא אינה מתאימה להתנהל בדיון מהיר."

על פי תקנה זו, בהתקיים תנאים מסוימים, בית המשפט רשאי בכל עת להורות על העברת תביעה מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל.

כלומר, סמכותו של בית המשפט להורות על העברת הדיון בתביעת פינוי מושכר מהליך מהיר להליך רגיל הינה כה רחבה עד כי בית המשפט יכול להחליט אף במהלך דיון ההוכחות בתיק כי הוא מעביר את ההליך להתברר בסדר דין רגיל.

כיצד מחליטים על העברת הדיון בתביעת פינוי מושכר לסדר דין רגיל?

כאמור, תביעה לפינוי מושכר יכולה לעבור לדיון בסדר דין רגיל על פי החלטה שיפוטית של שופט היושב בדין שלדעתו ההליך דורש בירור מקיף יותר ואינו מתאים להתברר בסדר דין רגיל.

לחילופין, תביעת פינוי עשויה לעבור לסדר דין רגיל לבקשתו של בעל דין (השוכר/נתבע מן הסתם) שמצליח לשכנע את בית המשפט כי נכון יותר לברר את התביעה בסדר דין רגיל.

חשוב לציין – כפי שסוקר לעיל, לבית המשפט סמכות מלאה להחליט בכל שלב כי לדעתו נכון יותר שתביעת הפינוי תתברר בהליך רגיל ולא מהיר.

לסיכום:

תביעת פינוי משוכר הינה יעילה ומהירה מאד בהשוואה לסדרי דין אחרים.

על מנת שתביעה זו תתברר בסדר דין מהיר, היא צריכה להיות כזו שאכן בירורה מתאים לסדר דין שכזה.

במידה ובית המשפט מוצא כי נכון יותר שתביעת הפינוי תתברר בסדר דין רגיל, הוא רשאי לעשות זאת ולהעבירה לסדר דין שכזה.

ישנה משמעות עצומה להעברת תביעת פינוי מושכר לתביעה המתנהלת בסדר דין רגיל שכן, מתביעה שאמורה להתנהל תוך פחות מ-60 ימים, היא עשויה להתנהל אף למעלה משנה וחצי.

אשר על כן, חשיבות גדולה להגשה נכונה וניהול נכון של תביעת הפינוי באמצעות עורך דין לפינוי שוכרים מומחה שיקבל צו פינוי כנגד השוכרים ביעילות ובמהירות האפשרית.

שתפו:

זקוקים לייעוץ מקצועי?

השאירו פרטים: